המדינות הבלטיות – ליטא, לטביה ואסטוניה – נכבשו בידי אימפריות שונות עוד בעת העתיקה. בעת המודרנית הן עברו מידי ברית המועצות לגרמניה יותר מפעם אחת. היום, עצמאיות וגאות, הן שמות דגש על ההבדלים ביניהן כדי למשוך את התיירים בטיול מאורגן לארצות הבלטיות, לגלות את נופיהן המרשימים ואת עריהן ההיסטוריות.
הים הבלטי – הסתעפות צפון-מזרחית של האוקיאנוס ??האטלנטי - מוקף במדינות סקנדינביה, במדינות צפון אירופה (רוסיה, גרמניה ופולין) ובמדינות הבלטיות: ליטא, לטביה ואסטוניה, שתוחמות אותו מדרום. עשר מדינות מקיפות ים קטן, שמהווה צומת דרכים חשוב בצפון אירופה ומשמש כגשר בין מרכז אירופה לצפונה.
הים הבלטי היה עד אילם לתהפוכות ודרמות היסטוריות, עת צבאות ואימפריות איימו להתפשט צפונה ודרומה והשאירו את חותמם על מדינות ועמים.
בתקופת האימפריה הרומית, הים נקרא על שמו של שבט שוואבי הצפון אירופי. הכתבים הרומים ששרדו מתארים את הים כמקום קסום באביב ותיאוריהם מספקים הצצה להתנפצות קרחונים שצפו במימיו. השוואבים היגרו מערבה ודרומה והם נחשבים לאחד מהעמים המרכיבים את גרמניה. בתחילת ימי הביניים סוחרים נורדים, סקנדינביים וויקינגים ייסדו אימפריה כלכלית במרחב הבלטי. התנגשויות עם השבטים שחיו במרחב הבלטי הדרומי, הביאו לכיבושם של האחרונים ולתחילת עידן הויקינגים באזור.
הוויקינגים כינו את הים "אוסטמר" - האגם המזרחי. הם דגו והפכו את הים הפך למקור פרנסתם. הם גם היו הראשונים שהפיקו מהעצים שצמחו באזור הימה שרף עצים מאובן - ענבר. העצים שצמחו בשולי הים היוו את הבסיס הראשוני למסחר ולבנייה כבר במאה ה–12.
למרות שנכבשו ועברו מיד ליד, נותרו העמים הבלטיים נאמנים לתרבותם וגאים בה והיו האחרונים באירופה לקבל עליהם את הנצרות. רק במאה ה–13 קיבלו על עצמן אסטוניה ולטביה את הנצרות, בעקבות מסעות צלב שהובלו על ידי גרמנים ודנים. המסדר הצלבני הטבטוני (גרמני), השתלט על חלקים מהחוף הדרומי והמזרחי של הים הבלטי, שם הקים מנזרים שהשפיעו על כל האזור. לאחר התנצרות אסטוניה ולטביה, ליטא נשארה המדינה האירופית האחרונה שלא התנצרה, עד שגם היא נשברה וקיבלה על עצמה את הנצרות – האחרונה ביבשת כולה.
עם אחר עם, שבט אחרי שבט, השתלטו הגרמנים על החופים הדרומיים של הים הבלטי והחלו להטמיע את תרבותם באזור ובמקביל ולקלוט לתוכם עמים שונים ומנהגים מתרבויות אחרות.
בתקופה של סוף ימי הביניים-תחילת העת החדשה היווה האזור הבלטי מעצמה כלכלית חזקה שכללה ערי ועיירות מסחר באזור שכלל גם חלקים מפולין של היום. שאיפתה של שבדיה לכבוש את הים הבלטי כולו התממשה לפרק זמן קצר בלבד, והעקשנות הבלטית התממשה כעצמאות והגדרה עצמית. ואולם התבוסה השבדית הביאה את רוסיה לחוף המזרחי של הים הבלטי ובתחילת העת החדשה היו רוסיה ופרוסיה (הגרעין העיקרי של גרמניה המודרנית) למעצמות המובילות באזור.
בסוף מלחמת העולם הראשונה קיבלו המדינות הבלטיות עצמאות לאחר שנים תחת שלטון רוסי. אך במהלך מלחמת העולם השנייה, בעקבות הסכמים בין רוסיה לגרמניה, הן סופחו שוב על ידי רוסיה לברית המועצות. בשנת 1941 כבשה אותן גרמניה שוב תוך הפרת ההסכמים הקודמים. ברית המועצות הצליחה להעביר אותן לשליטתה ב-1944 והן הפכו לחלק מברית המועצות. ב-1991, עם קריסת ברית המועצות, הכריזו המדינות הבלטיות: ליטא, לטביה ואסטוניה על עצמאות והוכרו על ידי מדינות העולם. כיום הן חברות בנאט"ו ובאיחוד האירופי.
ההיסטוריה של המדינות הבלטיות מלאה דרמה ותהפוכות. לאחר הכרזת העצמאות הן חוזרות ומגבשות את זהותן הייחודית והתיירים חוזרים ומגלים את נופיהן המרשימים ואת הפנינים הארכיטקטוניות וההיסטוריות החבויות בעריהן.
לטיול המאורגן בצפון פולין והבלטיות
כל הזכויות שמורות לפגסוס תייירות ונסיעות בע"מ
ט.ל.ח