הגנים היפנים (שמוצאם בכלל בסין) הופכים את הטבע לחלק בלתי נפרד מחיי היום יום של היפנים. החיבור בין אדם לטבע יוצר מעין אידיאליזציה מיניאטורית הכוללת ייצוגים סימליים ומאורגנים של כוחות הטבע הגדולים
אחד הדברים המשמעותיים בטיול מאורגן ליפן הוא הקשר לטבע ונוכחותו בחיי היום יום. אם אנחנו המערביים מורגלים למונח "יוצאים" אל הטבע, ובסיום הבילוי חוזרים הביתה, אצל היפנים הטבע הוא חלק בלתי נפרד מהחיים עצמם. היפני מביא את הטבע אליו, מעצב אותו ושולט בו.
גן יפני מחבר בין האדם לטבע ומהווה מעין אידיאליזציה מיניאטורית של הטבע, הכוללת (באופן ממשי או סמלי) מקור מים, גשר, אי, סלעים עצים ננסיים, ביתן תה ותאורה. הגן אמור לשרת את צרכיו של האדם ומציע מרגוע בטבע - שהייה במקום אחד והתבוננות או טיול - במסלול הליכה קיימים גם גנים שבנויים על פי עקרונות הזן, ענף בודהיסטי הנפוץ במזרח הרחוק ומדגיש את ההתבוננות והמדיטציה כחלק מחיי היום יום, ולכן גם הגנים בנויים עם דגש למדיטציה וטקסי תה.
אופי האלמנטים ומספרם בכל גן מושפעים ממיקומו ומהמטרה אותה נועד לשרת. יש גנים שאינם כוללים מים, אך אלמנטים יבשים שונים מרמזים בהם על מים. עצי הבונזאי הננסיים קיימים בגנים רבים והם מחקים את אימת הטבע ואת פלאי הטבע כאחד.
מקורם של הגנים היפניים בבתי הקיסרים והאצילים ובמקדשים היפניים. בתחילה שאבו מתכנני הגנים השראה מהגנים הסינים המסורתיים, אבל הם התעלו מעבר להשפעה זו ופיתחו אמנות ייחודית משלהם. במאה האחרונה הגנים היפניים לא נמלטו מהשפעות מערביות ומאדריכלות מודרנית.
חדירתם של הגנים הסיניים ליפן התרחשה במאה השישית לספירה, בתקופת האסוקה. בתקופה זו, ישבה הקיסרות היפנית בעיר אסוקה וקיבלה על עצמה את התרבות הסינית ואת הבודהיזם ובכך איפשרה את חדירת תרבות הגינון שתהפוך ברבות הימים למפורסמת בזכות עצמה.
הפרשנות לאדריכלות הגנים הינה מרתקת ולכן כדי להבין מה הופך את הגנים הסינים לגנים בעלי אופי יפני, נמצא את התשובות במספר מוטיבים. האדריכלות, התכנון והביצוע של הגנים היפניים הראשונים הושפעו מהסביבה בה נבנו לראשונה ביפן - האי הונשו (המרכזי והגדול באיי יפן). למשל – סלעים, המרמזים על הפסגות הגעשיות שמסביב או שבילי הליכה צרים המרמזים על העמקים באזור, מים המצביעים על נחלי ונהרות האזור והרבה צמחייה ירוקה ממיני הסביבה הטבעית.
במהלך ההיסטוריה עברו הגנים שינויים סגנוניים והתאמה לדת השינטו היפנית המבליטה את האלים הפשוטים ואת הרוחות הקיימות בכל מקום. חלקם מספרים את סיפור הבריאה בשמונה איים מושלמים ובהם גם האגם של האלים. גני שינטו היסטוריים מפוזרים ברחבי יפן – על חופים, ביערות ועל גבעות בפנים האיים. בגנים אלו מככבים אלמנטים כמו סלעים מקומיים ייחודיים ומוטיב חוזר של צבע לבן המסמל טוהר.
ייחודיותו של הגן היפני מתבטאת בין השאר בזרימה שהוא יוצר ובחיבור ההרמוני ההופך אותו לחלק מהטבע. עיצובו של גן יפני הוא מוקפד, מתוכנן ומדויק, אך מצד שני קיימת הקפדה על שימוש בחומרים מקומיים ונכונים עבור הגן והסביבה בה הוא ממוקם. במובן מסוים קיימת התערבות האדם בתכנון הטבע, אך גם אם צמח לא נקלט במקום מסוים, המקום יישאר ריק ויחכה למשהו שהגן יחליט להצמיח בו.
גן יפני דורש תחזוקה קפדנית יותר משל גן רגיל משום שיש לו חזון של חזות מסוימת מאוד. על הגננים להיות קשובים לצמחים ולעקוב אחריהם בזמן הקליטה בגן.
בסופו של דבר, אחרי תהליך התכנון, הבנייה והקליטה, גן יפני אמור לתת תחושה של גן על זמני ועל מקומי, שהיה פה כבר פעם ויהיה פה הרבה אחרינו - וזה לא משנה הוא הוא קיים חודש או מאות שנים.
מעוניינים לצאת אל טיול מאורגן ביפן?
כל הזכויות שמורות לפגסוס תיירות ונסיעות בע"מ
ט.ל.ח.