ביקור בשלושת האיים החשובים של אינדונזיה, ובעיקר בבאלי ובסלווסי, בטיול מאורגן לאינדונזיה, מהווה מפגש מרתק עם עולמות אקזוטיים וייחודיים, ששמרו במידה רבה על האותנטיות המרתקת שלהם
בבאלי הינך הופך, לשעה קלה, לחלק מהקהילה. משתתף בטקסים שונים, חווה את השפע הססגוני המשכר את חושיך, ושוכח לזמן-מה את העולם המודרני ממנו באת.
באלי משופעת בטקסים ובמקדשים, שההשראה להם היא הדת ההינדו-באלינזית, המשולבת באנימיזם, בפולחני אבות ובפגניות.
עולמו של הבאלינזי הוא עולם של מאבק בין טוב לרע, מאבק בין אלים לשדים ובאשר לשדים - הרי ידוע לכל שלשדים יש שינים מחודדות, וברור מאליו שאף אדם אינו מוכן להיראות כשד. זוהי, אם כן, סיבתו של טקס ההתבגרות בבאלי, הכולל שיוף ששת השיניים הקדמיות של נערים ונערות על סף בגרותם.
טקס נוסף, שבו תיירים מתקבלים בלבביות, הוא טקס שריפת המת, בו משקיעה משפחתו את מירב מאמציה ומשאביה הכספיים.
בטקס, המפגין את מעמדה החברתי והכלכלי של המשפחה, אין אווירת אבל. להיפך - זוהי תהלוכה עליזה, המלוּוה בנגינת תזמורת הגמלאן, ולעתים אף בריקודים.
אחד המראות שובי הלב בבאלי הוא תהלוכות הנשים הצעירות בלבוש צבעוני, הנושאות על ראשיהן את ''פירמידות'' המנחות לאלים, בדרכן למקדש, בו יזו הכוהנים על הנוכחים את ''המים הקדושים''.
ל''מים הקדושים'' חשיבות רבה בבאלי. באלינזי חייב להיטהר, כדי להימנע מהטומאה החושפת אותו לכוחות הרוע והכישוף. וההיטהרות היא באמצעות ''מים קדושים'', שקודשו על ידי הברהמינים וכוהני ''דת המים הקדושים''.
למים חשיבות גדולה גם לחקלאות. באלי בורכה בשפע מים ובאדמה פוריה, הודות לאפר הוולקני (שנפלט מהרי הגעש שבאי) המדשן את האדמה.
טראסות האורז, ששמן בפי הבאלינזים ''מדרגות האלים'', מקבלות את מימיהן ממערכת השקיה מופלאה ויצירתית של תעלות, צינורות במבוק וסכרים, פרי עבודה של מאות שנים.
היצירתיות אכן מאפיינת את הבאלינזים. דומה שבאלי מלאה אמנים: יש בה שפע של סגנונות ריקוד, של מופעי פנטומימה ותיאטרון, של תזמורות גמלאן, ושל ציירים ופסלים, הנחשבים בעלי מלאכה רגילים ולא ''אמנים''.
ביקור בבאלי ממחיש בטיול הפגסוסי, שחיים עתירי משמעות רוחנית, שמחת חיים ויצירה אמנותית אינם מותנים בעושר חומרי.
אי נוסף - סלאווסי - מעניק למבקר שלל חוויות. הוא חושף בפניו יופי של נופים מגוונים, יערות וטראסות אורז, שפע של תרבויות אתניות, ומיגוון עשיר וייחודי של בעלי חיים.
ביערות הגשם הטרופיים העבותים, המכסים את רוב שטחו של האי סלאווסי, מצויים בעלי חיים, כגון יונקים, ציפורים, דו-חיים וזוחלים, שאינם קיימים בשום אי אחר.
השפע הזה מאפיין גם את שלל התרבויות האתניות, הדוברות למעלה מ-50 שפות! תושבי סלאווסי נחלקים למיעוט נוצרי ולרוב מוסלמי, אך זהו, בדרך כלל, איסלאם סובלני, המשולב באמונות מקומיות, ביסודות אנימיסטיים, בפולחן אבות ובטקסים פגניים.
פולחן האבות של שבטי הטוראג'ה בסלאווסי מתבטא בעיקר בטקסי לוויה המוניים ומלאי עליצות, הממחישים את מעמדה של המשפחה. הנפטר מועבר לכוך שנחצב בסלע, ובובת טאו טאו בדמותו מוצגת במרפסת החצובה אף היא בסלע.
המגורים הם בבתים שגגותיהם דמויי אוכף, והם בנויים על גבי עמודי עץ, שאחד מהם הוא העמוד המרכזי, ואליו מחוברת ''רוח הבית''.
סגנון הבנייה העתיק נועד למנוע חדירת מים ולסייע לקירור הבית, אך חלוקתו הפנימית משקפת גם את האמונות המקומיות. חלקו התחתון, מקום בעלי החיים, מייצג את ''העולם התחתון''. החלק האמצעי, מעון המשפחה, מייצג את העולם הארצי. והגג, בו מצויים אבזרי הקודש, מייצג את ''העולם העליון''.
ביקור בסלאווסי הוא, אם כן מעין מסע לאחור ב''מכונת הזמן'' אל עידן קדום לשלנו במאות שנים.
''מסע'' מרתק נוסף בטיול פגסוס, אל המאות השמינית והתשיעית לספירה, נערך בג'אווה, האי המרכזי של אינדונזיה שבו הבירה ג'קרטה, כאשר מבקרים בסטופה בורובודור.
זהו אתר עתיקות בודהיסטי אדיר ממדים ומרשים ביותר, שהוא מן החשובים והמעניינים ביותר בדרום-מזרח אסיה. הסטופה נבנתה מאבן געשית, והיא מוקפת ב-72 סטופות קטנות יותר וב-504 פסלי בודהא. המבנים מעוטרים בלמעלה מ-2600 תבליטים מרהיבים ביופים, המתארים - בדמויות המיתולוגיות שגולפו ונחקקו באבן - אירועים מן ההיסטוריה, הפולקלור, המיתוסים והטקסים של התושבים הקדומים. סטופה זו הוכרזה על ידי אונסק''ו כאתר מורשת עולמית.
אתר עתיק נוסף הוא פראמבאנן, אתר של מקדשים הינדיים, שנבנה במאות התשיעית והעשירית לספירה, ומוקדש ברובו להאדרת האלים ההינדיים ובראשם האל שיווה.
באתר זה מומחש מיתוס הראמאיאנה - תיאור מסעותיו של האל-המלך ראמה -באמצעות תבליטים יפהפיים, החקוקים על גבי קירות באורך של מאות מטרים.
ההינדים מקדשים גם את הר הגעש ברומו, שניתן לטפס (במדרגות יצוקות) אל לועו הפולט אדי קיטור. המיפגש החזותי הזה עם המיגוון התרבותי האתני והדתי - הוא מיפגש מעשיר וחוויתי.
ומהחוויות המרחיבות את הדעת - אל תענוגות החיך. ממאכלי המטבח האינדונזי, הידועים בטעמם הערב, עולה ניחוח מטבחי העמים השונים שהטביעו את חותמם ב''איי התבלינים'', בצירוף עושר קולינרי של מאכלים מקומיים. התפריט העשיר כולל שפע של דגים ופירות ים, ירקות ופירות טרופיים אקזוטיים.
בשווקים ובמסעדות יש היצע רחב של מאכלים פופולריים, מתובלים במיגוון תבלינים, כגון ''בֶּבֶּק בֶּטוּטוּ'' - ברווז בתבלינים, עטוף בעלי בננה ובפתיתי קוקוס, מאכלים המשאירים ''טעם של עוד''.
"כותב הכתבה הינו מדריך מצוות מדריכי פגסוס בראש אחר"
לטיול באינדונזיה - לחץ כאן
כל הזכויות שמורות לפגסוס תיירות ונסיעות בע"מ
ט.ל.ח