אם יש לך חודש לטייל במרוקו, שמור ארבעה ימים בסוף לטייל במרקש, ואם יש לך שלשה שבועות תשריין לפחות ארבעה ימים בסוף למרקש, ואם אתה מקדיש רק שבוע או שבועיים למדינה, גם אז הזמן לך ארבעה ימים למרקש, ואם זמנך מצומצם ודוחק, ורק ימים בודדים יש לך לטייל במרוקו, לך ותטייל רק במרקש, גם ככה השם מרוקו זה כנראה שיבוש השם שנתנו הזרים למרקש, ונראה שמאז ועד היום מרקש היא העיר שבה ניתן לראות את מרוקו כולה, על קצה המזלג.
ייסודה של העיר מצוין ע"י ההיסטוריונים בשנת 1069, הייתה כאשר ראש שבט ממדבר הסהרה שהגיע למקום עם שבטו, נאלץ לנטוש אותם ולחזור לדכא מרד, הוא הכתיר את סגנו ובן דודו כשליט השבט באזור. הסגן, יוסוף איבן תשפין, החליט להפוך את השבט הנוודי ליושב קבע וכך נוסדה העיר.
המסע האדיר של השבט, מהסהרה הצחיחה דרך האטלס המקפיא ועד לחופי מרוקו הלחים, היה גם דרך של תככים ומזימות, ערעור והתגרות בשלטון והרבה סיפורים בין מציאות לדמיון ובין היסטוריה לבדיונות. נראה שמייסוד העיר ועד היום, אווירת המסתורין, שלל השאלות הלא פתורות ואווירת סיפורי "אלף לילה ולילה" עוד לא עזבו את העיר.
מכל מקום בעיר בולט מסגד הכותובייה המפורסם, ויש חוק האוסר להקים מבנה גבוהה מימנו, המסגד המפואר אשר הוקם סמוך לייסוד העיר, נושא בצמרתו ארבעה כדורי זהב בניגוד לצורה המקובלת של שלשה כדורים, כשנשאלים תושבי העיר לשם מה נוסף עוד כדור, הם מזכירים לנו שאשת שליט העיר עשתה מעשה בלתי יעשה בזמן שבעלה יצא למלחמה... וכעונש, כל הזהב שלה, שכל כך אהבה הותך ונתלה בראש המסגד, שכולם יראו מה קורה לאישה שלא הולכת בדרך הישר...
מרקש המשיכה להחליף ידי שליטים ושבטים לא מעט ובמהלך השנים שימשה כבירת מרוקו כולה וננטשה ושוב בירה וחוזר חלילה כמה פעמים, ההיסטוריה הייחודית של העיר ומיקומה הגיאוגרפי ייצרו את העיר היחידה במרוקו שבה כל קבוצת אוכלוסייה מקבלת ייצוג ומרגישה שזו העיר שלה.
כעיר גדולה וקרובה לבירה קזבלנקה (שהיא הגדולה בערי מרוקו והמוקד הכלכלי של המדינה), מרקש מהווה מקור משיכה לסוחרים ערבים – המחפשים לסחור במרכולתם, כמקום יישוב במישורים שמתחת לאטלס הגבוהה היא משמשת מקור הגירה המוני לשבטים הברברים יושבי ההרים, שהם האוכלוסייה הילידית של מרוקו, וכמי שיוסדה ע"י שבט מהסהרה היא גם עיר של נוודי המדבר, כך נראית העיר כפסיפס אנושי אתני לכל הקבוצות האתניות במרוקו.
כהמשך ישיר למסגד הכותובייה ובסמוך לו לא תוכלו לפספס את הכיכר המפורסמת ג'אמע-אל-פנא, הכיכר והשוק הצמודים למסגד מהווים מקור מסחרי, תיירותי ותרבותי עיקרי בעיר, ואפשר לטייל בהם כמה ימים בלי הפסקה בטיול מאורגן למרוקו, ועדיין כנראה לא תצליחו לצאת מהשוק היפה והמסובך הזה, בלי ללכת לאיבוד.
את הביקור הראשון בכיכר או בשוק תוכלו לעשות בשעות האור, עת הגעתכם לסמטאות השוק לכו לטייל בין הדוכנים, הרוכלים יאירו לכם פנים, וכל מקום אליו נכנסתם מזמן פגישה מעניינת שלעיתים לוקחת זמן, זמן מרוקאי עובר יותר לאט. בשוק תוכלו לצפות במגוון רחב של עבודות מסורתיות ומקומיות, ריחות השוק וצבעוניותו ישאירו עליכם חותם עמוק וחשק לאכול.
שוק רחב ידיים זה כולל אלפי בסטות שנפתחות ונסגרות מידי יום, ומוכרות כמעט כל מה שתרצו למצוא וגם אולי מה שלא, משש –בש מעוצב, ועד מטפחת מסורתית, שטיח פרסי או מרוקאי ועוגיות מרוקאיות מטוגנות שמכניסות אנרגיה לעוד כמה שעות לכתת רגליים. וכמובן בגדים, עבודות עץ, משחות למאגיה וכישוף או תיבול המופיעות יחד על המדף ועוד.
בשוק זה ריח העור שעובד בצורה עתיקה ומסורתית מתערבב עם "ריח" אפליקציית הבישולים שהורדה ל אייפון 6 אס שכעת נמכר בין הסמטאות, ברגע שהלכתם לאבוד בשוק תפסו ילד קטן שיוציא אתכם לכיכר ושלמו לו על קוקה קולה שקנה ביושר...
בפעם השנייה בשוק הגיעו בשעות בין הערביים, אז מתחולל מחזה שעוד לא ראיתם, מצד אחד יתחילו מוכרי הבסטות שלא מכרו כלום היום להוריד מחירים ולסגור לפחות עסקה אחת כדי לחזור הביתה עם משהו קטן, הדלתות נטרקות, הסחורה מתקפלת ועסקאות אחרונות וטובות נסגרות.
באותה העת בכיכר מתחילים להגיע המון נערים וגברים חזקים ומפותחים ובידיהם עגלות גדולות וכבדות ובלתי מוכרות בכלל, אז לפתע עם רדת החשכה כשאתם בוהים בהם ולא מבינים את פשר העבודה המאומצת, תיהפך הכיכר הענקית לרחבה ענקית לממכר מזון רחוב, ואתם רק צריכים לבחור באיזה דוכן (מתקפל) לשבת ולאכול את ארוחת הערב המרוקאית שלכם, בכמה דולרים בודדים תזכו לתבשיל מטובל וטעים כמו שמרקשאים יודעים לעשות.
את הביקור השלישי בשוק השקיעו בשעות החושך... הם השעות המסתוריות ביותר והמיוחדות ביותר בעיר, עם הגעתכם לכיכר תהיה לכם אפשרות לבחור בין שלל פעילויות. הערב הבילוי מובטח! הכיכר התמלאה דמויות צבעוניות ואתם רק צריכים לבחור לאיזה לגשת.
למוכרי המים או לשחקני הקלפים, אולי תרצו להצטלם עם קוף שבוי ועצוב הסר למרות בעליו או להחזיק נחש קוברה שנשאבה מימנו ארסו (אני מקווה), אם אתם מהטיפוסים היותר מופנמים תוכלו להאזין למספרי הסיפורים העושים זאת כאמנים, ללכת לשמוע על עתידכם מקוראות בכף היד, לעטר את גופכם בחינה או לצפות במופע אקרובטיקה משעשע שכל פספוס בו נגמר על הרצפה... ואם גם מזה התעייפתם, בחרו לכם פינה לא שקטה באחד מבתי הקפה שמסביב לכיכר והאזינו לקולות ההמון מן הכיכר שלא עוצרת לעולם...
אחרי שהכרתם את העיר המכושפת תמיד תוכלו להשקיע עוד יום לפחות לבקר במוזיאונים של מרקש, בבית הכנסת העתיק ואצל הקהילה היהודית המסורתית והמצטמצמת, וכשתרצו להתאוורר, עברו לאחת השכונות המודרניות מסביב לעיר לצפות בבתים מרווחים ולשאוף קצת אוויר.
מתעניין בטיול מאורגן למרוקו?
כל הזכויות שמורות לפגסוס תיירות ונסיעות בע"מ @
ט.ל.ח