איש אינו יודע בוודאות מתי הגיעו היהודים הראשונים לסין, אך יש הטוענים שהדבר התרחש מיד אחרי חורבן בית שני. מה שאיפיין את הקהילה העתיקה בקאיפנג היה סובלנות וכבוד לאמונות המקומיות, וייתכן שזה מה שהוביל להתבוללות הקהילה ולהיעלמותה.
במהלך ההיסטוריה האנושית התפתחו תרבויות שונות באזורים שונים בעולם בנתיבים שונים. נתיב ההתפתחות של תרבויות המזרח הרחוק ובראשן סין היה ייחודי ומרתק. מאז ומתמיד תפסו את עצמם הסינים כבעלי תרבות וגזע ייחודיים, הם גם היו קנאים לתרבותם ואף הסתירו אותה ושמרו עליה. זו הסיבה שכל דבר הקשור בסין ובהיסטוריה שלה אפוף מסתורין ומוקף באגדות. במסתורין הזה נכללת הקהילה היהודית הסינית.
אפילו השאלה הבסיסית ביותר "מתי הגיעו יהודים לסין ומהיכן" שנויה במחלוקת. יש הטוענים כי היהודים הראשונים הגיעו לסין מיד לאחר חורבן הבית הראשון והתפזרות עשרת השבטים, אחרים טוענים שיהודים הגיעו לסין יותר מאלף שנים מאוחר יותר. חוקרים אחדים טוענים שיהודים הגיעו דרך הודו ואחרים טוענים כי קהילת האם היא פרס על פי זרם אחר במחקר היהודים בסין הם תוצאה של התגיירות מקומיים.
מה שכן ברור ומתועד הוא שבשנת 1605 מיסיונר מהמסדר הישועי העביר מידע על קהילה יהודית מהעיר קאיפנג בסין. העיר, שנחשבת לאחת מארבע ערי הבירה ההיסטוריות של סין, הגיעה לגדולה תחת שושלת סונג במאה ה–11, וזה כנראה הזמן בו התיישבו בה יהודים שהגיעו מפרס או מהודו. קהילה זו ישבה 850 שנים כקהילה מבודדת ומנותקת מכל קהילה יהודית אחרת בצד המזרחי של סין. במאה ה-19 עברה הקהילה התבוללות והחלה להעלם. קהילה זו נחשבת עד היום כקהילה יהודית מהמנותקות שנמצאו בעולם וככזו היא שילהבה את דימיונם של חוקרי היהדות.
כנראה שחלק מהסיבה שיהודים הגיעו להתיישב דווקא בסין הרחוקה היא היכולת להמשיך ולקיים בה חיי קהילה יהודים וכשרים תחת הכתר הסיני הסובלני. עם השנים וככול שגבר הניתוק, קיבלו על עצמם היהודים מנהגים סינים, אך חיים (וקהילה) יהודיים המשיכו להתקיים לאורך השנים.
בשיא תפארתה הגיעה הקהילה היהודית בסין לאלפי יהודים ואלו עסקו בכל המקצועות כולל צבא וממשל. אחד מאתריה ההיסטוריים והחשובים של קאיפנג היה בית הכנסת, שנבנה בסגנון אדריכלי סיני, תוך שימור המסורת היהודית ועל כן נחשב פנינה ארכיטקטונית ייחודית בטיול מאורגן לסין. באמצע המאה ה–19, בעוד הצפה של הנהר הצהוב האימתני, הושמד בית הכנסת ולא חודש. באופן סמלי, אירוע זה נחשב כתחילת התבוללותם של יהודי העיר. היום חולמים רומנטיקנים בני העיר על הקמתו מחדש.
המחקר ההיסטורי מאפיין את יהודי קאיפנג כ"סופר ליברלים". במאות השנים בהן חיו בעיר ובמהלכן התחככו החברה המקומית, הם חיפשו קשר לאמונות המקום וראו בשיתוף הפעולה עם הסינים דבר מבורך. חכמי הדת היהודית בני המקום ראו עצמם כבני הקהילה הסינית מצד אחד וכשומרי היהדות מהצד השני. אחד מהניסיונות למצוא מכנה משותף התבטא בטקסטים שנחרתו על אבנים מקומיות במחצית השנייה של האלף השני והיו חלק מבית הכנסת. עם השנים ועם צמצום היקף הקהילה נשכחו מנהגי קריאת התורה בעברית ונכתב ספר תורה ראשון בסינית (הממוקם כיום במוזיאון הבריטי) ואף נאפתה חלה ראשונה מקמח אורז. מידע על אירועים אלו, שבעיניים יהודיות שמרניות נתפסים כטרגיים, הגיע לקהילת יהודי שנחאי שהציעו את עזרתם לקהילה במכתב כואב ומרגש, ממנו עולה חשש שתתבולל ותיעלם. אך הצעה זו הגיעה ככל הנראה מאוחר מדי.
אגדה מקומית מספרת שמאחר ושמות המשפחה היהודיים היו קשים להגייה, קיבלו היהודים שבעה שמות משפחה סינים שעד היום ידועים כיהודים. במאה העשרים עשתה הממשלה הסינית מאמצים רבים למפות את הלאומים השונים ואלו הסתכמו ביותר מ-50. היהודים מצאצאי קהילת קאיפנג ניסו לקבל מעמד של לאום ללא הצלחה, וזאת משום שההתבוללות הובילה להיעדר הבדלים ממשיים בינם לבין אנשי המקום. ואולם בשנים האחרונות נוצר קשר עם צאצאי קהילה זו, מבקרים יהודים מגיעים לקאיפנג לבקר אותה, ולמעשה היא חווה לידה מחדש, כך שהסיפור של היהודים בסין עדיין לא תם.
לטיולים המאורגנים בסין
כל הזכויות שמורות לפגסוס תייירות ונסיעות בע"מ
ט.ל.ח