מלחמת סין יפן השנייה הייתה מלחמה עקובה מדם, עם כ-22 מיליון קורבנות, רובם אזרחים. כדי להבין את המניעים למלחמה, יש לחזור ולחקור את המלחמה הגדולה הראשונה בין המעצמות המזרח אסייתיות.
בינואר 1932, כשבאירופה אפשר כבר היה לשמוע את קולות המלחמה הקרבה, באסיה תקפה יפן את סין בסדרת תקריות. באותן שנים של תחילת המלחמה, כשמדינות אירופה עסוקות בדיפלומטיה, פוליטיקה והתחמשות, היו שקועות יפן וסין עמוק בתוך מלחמה שתגלוש אל שנות מלחמת העולם השנייה ותהפוך להיות חלק ממנה.
טיול ליפן של שנות ה-30 של המאה הקודמת, ליפן היו יומרות התרחבות רבות לתוככי אסיה שכוללו את סין. מה שעמד להגנתה של סין מול המתקפות של שכנתה ממזרח היתה סידרת הביצורים האימתנית שנבנתה 2500 שנים קודם - החומה הגדולה. החומה היא למעשה מערכת של ביצורים מחומרים שונים הכוללים אדמה, חולף חרסית, לבנים, אבנים וסלעים. מערכת זו פותחה ונבנתה בפרק זמן יותר מ-2000 שנה - מהמאה החמישית לפני הספירה ועד המאה ה-16 לספירה על ידי מספר שושלות קיסריות.
התנופה העיקרית בבניית החומה התרחשה החל מהמאה ה-3 לפני הספירה על ידי קיסר סין הראשון, צ'ין שה-חואנג משושלת צ'ין, אך עיקר החומה שאנו רואים היום, בטיול מאורגן לסין, היא זו שנבנתה על ידי שושלת מינג לפני 500-600 שנה.
מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שהחומה הסינית מגדירה את האוטונומיה המונגולית של סין, ויחד עם כל הסתעפויותיה אורכה מגיע לקרוב ל-9,000 ק"מ. למרות הסברה הרווחת – לא ניתן לראות את החומה מהחלל.
אבל נחזור למלחמה. באסיה, כמו באירופה, על מנת להבין את מלחמת סין-יפן השנייה יש לחזור ולחקור את משמעותה של מלחמת סין-יפן הראשונה. מלחמה זו, שהתרחשה בשלהי המאה ה-19 הסתיימה בתבוסתה של סין, ויתורה על טייוואן, הכרתה בעצמאותה של קוריאה והתמוטטותה הכמעט מוחלטת של סין. אירועים אלו חיזקו מאוד את יפן והיו הבסיס עליו החלה את דרכה למעמד של מעצמה. סין, לעומתה, סיימה את המלחמה מפוררת, מפולגת, פצועה וכואבת, עסוקה בניסיונות התאוששות.
שנים רבות ליקקה סין את פצעיה מהלחמה עם יפן. רק בשנת 1928 היא הצליחה להתאחד שוב, תוך כדי בחישות יפניות בפוליטיקה הפנימית. אבל גם איחודה של סין לא מנע פלישות צבאיות יפניות שנועדו לנצל את משאבי הטבע שלה.
בעקבות גינוי חבר הלאומים את פעילותה המלחמתית בסין פרשה ממנו יפן, התרחקה עוד יותר מהעולם הנאור והפכה להיות חברה מנודה ולוחמנית. בעוד בסין, התבוסות ליפן ואיחוד המדינה יצרו גל לאומני לוחמני לא פחות, ששאף לנקום ביפן על ההשפלה.
סדרת התקריות האלימות נמשכו עד שנת 1937, אז כבשה יפן את בייג'ינג והפכה את התקריות למלחמה כוללת. היפנים קיוו, שבגלל עליונותם המלחמה תתרכז באזורים מצומצמים בסין, אך הסינים העיקשים הצליחו לאתגר את היפנים והמלחמה איבדה שליטה. המלחמה הייתה עימות ארוך ועקוב מדם, רצוף במעשי טבח, פשעי מלחמה והפצצות אוויריות מאסיביות חסרות הבחנה על ריכוזי אוכלוסייה שביצעו היפנים בסינים. נהרגו בה כ-20 מיליון סינים, רובם אזרחים, וכ-1.88 מיליון יפנים.
העליונות היפנית המשיכה להכתיב את המלחמה עד שנת 1941, כשהסינים שוב על סף התפוררות ואבדון. בדצמבר אותה שנה, כשהיפנים הרגישו בשיא כוחם, הם תקפו את ארצות הברית בפרל הרבור. אירוע זה הפך את המלחמה לכלל עולמית. ארצות הברית הכריזה מלחמה על יפן וזו מצאה את עצמה נלחמת לא רק עם סין החלשה יחסית אלא גם עם ארצות הברית.
האסטרטגיה האמריקאית כללה החלטה לתקוף את היפנים ביפן עצמה. המחשבה היתה שהתקפה על אדמת יפן תשאיר את הכוחות היפנים ביפן וכך תשמר העליוניות האמריקאית. התכנית פעלה, והאמריקאים גררו את יפן למלחמה ארוכה, מתישה ועקובה מדם על אדמת יפן בחלקיה הדרומיים בעיקר.
בחישוב של סוף המלחמה החליטו האמריקאים כי למרות שיוכלו לכבוש את יפן כולה הדבר יגבה מהם מחיר כבד מנשוא. אז נולדה ההחלטה להשתמש בפצצה ניסיונית שאף אחד לא הכיר את יכולותיה. ב-6 וב-9 באוגוסט 1945 הטילה ארצות הברית 2 פצצות אטום על הערים הירושימה ונגסאקי. אירוע זה, שחתם את מלחמת העולם השנייה, הוביל להחזרת השטחים הסיניים שנכבשו על ידי היפנים בחזרה לסין והחזיר את הסדר באזור.
לכל הטיולים המאורגנים לסין - לחץ כאן
לכל הטיולים המאורגנים ביפן - לחץ כאן
כל הזכויות שמורות לפגסוס תיירות ונסיעות בע"מ @
ט.ל.ח