פוארטו מונט היא הנקודה הצפונית ביותר בקארטרה אאוסטרל, המתחילה בדרום פטגוניה הצ'יליאנית. היא גם שער הכניסה לאי צ'ילואה ולאיים קטנים יותר באזור בטיול לדרום אמריקה. יש בה שדה תעופה ממנו מתקיימות טיסות סדירות לערים המרכזיות בצ'ילה, ואף לבארילוצ'ה בארגנטינה. בפוארטו מונט שוכנת תחנת הרכבת הדרומית בצ'ילה. מיקומה של פוארטו מונט בין האגמים, היערות וההרים מצפון, לבין האיים והקרחונים מדרום, הופך אותה לנקודת מוצא נוחה לטיולים המאורגנים באזור. מהנמל יוצאות הפלגות לפוארטו צ'קאבוקו, לגונה סן רפאל ולפוארטו נטאלס הרחוקה.
העיר לא כל כך סימפטית לתיירים בשל העוני הרב, אך יש בה לא מעט בתים יפים עם ארכיטקטורה אירופאית שנבנו על ידי מהגרים גרמנים שהתיישבו בעיר באמצע המאה ה-19 והיא ידועה גם בזכות היותה צומת תחבורה ראשי ובזכות השווקים והמאכלים שבה.
_1.jpg)
פוארטו ווארס (Puerto-Varas), השוכנת למרגלות אגם Llanquihue והר הגעש אוסרנו, הפכה למקום פופולרי מאד בקרב המטיילים בטיול מאורגן לדרום אמריקה, העיירה נמצאת במרחק 20 דקות נסיעה מפורטו מונט וקיימת אליה תחבורה ישירה משדה התעופה. פוארטו ווארס נראית כמו עיר בשוויץ בלב ליבה של דרום אמריקה ובעונה התיירותית יש בה אוירה מיוחדת מאד. היא משמשת מטיילים כבסיס ליציאה לפארק הלאומי Rosales ולעוד טיולים מאורגנים באזור כגון: טיפוס על הר הגעש אוסרנו, טיול למפלי פטרואה ולהפלגות תיירותיות. העיר משמשת גם כנקודת קצה בדרך התיירותיות המדוברת למעבר בין ארגנטינה לצי'לה, בשייט על האגם בין העיירות Petrohue לבין Peulla, שתי עיירות ציוריות הנמצאות כל אחת בקצה אחר של האגם (ניתן לקנות כרטיסים בפוארטו ואראס או בברילוצ'ה).
הפארק הלאומי Rosales הוא הפארק הלאומי הראשון שהוקם בצ'ילה, במרכזו אגם "כל הקדושים " (Todos Los Santos) המרהיב ביופיו ובצבעיו, ובמערבו ניצבים שני הרי הגעש המושלגים פונטיאגודו ואוסרנו. האחרון, המתנשא לגובה של 2650 מ' מושך אליו מטפסים רבים. הטיפוס, שבמרבית המקרים מתבצע באמצעות חברות טיולים מאורגנים, מתבצע בקבוצות של 3 ואורך כ-12-14 שעות. בשל אילוצי מזג אויר לא תמיד ניתן להשלים את הטיפוס.
אחד המקומות הפחות מתויירים, לפחות על-ידי ישראלים, הוא האי צ'ילואה (Chiloe), הנמצא כשעתיים נסיעה דרומית לפורטו מונט לאורך Ruta-5 המפורסמת. מעבורת מן הרציף ב-Pargua-(55 ק"מ דרומית לפורטו מונט) לנמל לרציף ב-Chacao שבצפון צ'ילואה יוצאות אחת לחצי שעה. המעבורות מאפשרות מעבר של רכבים, אוטובוסים ואנשים באופן רגלי. משך הנסיעה כחצי שעה ובדרך ניתן לעיתים לצפות בכלבי ים, מגוון ציפורים ולעיתים גם דולפינים בסביבתם הטבעית.
ארכיפלג צ'ילואה משתרע מתעלת צ'אקאו עד למפרץ קורקובדו. האי הגדול ביותר הוא אילה גרנדה דה צ'ילואה שבו מתגוררת רוב האוכלוסייה (כ-100,000 תושבים). בין אילה גרנדה ליבשת נמצאים כמאתיים איים, ורובם קטנים מאוד; על 50 איים מתוך קבוצה זו מתגוררים בסך הכל 18,000 תושבים. האי צ'ילואה התברך בנוף פסטורלי, קו חוף ארוך, יערות עבותים ומלאי בלתי נדלה של מקורות מים, כשבין לבין ניתן להבחין בבתי הרעפים הציוריים והייחודים. למרות האקלים הימי, המתאפיין בערפל ובגשמים, ניתן לעיתים להבחין מן האי בנוף הקסום של הרי הגעש מכוסי השלג שביבשת.
אורכו של האי הוא 190 ק"מ מצפון לדרום, ורוחבו נע בין 55 ל- 65 ק"מ ממזרח למערב. הוא האי השני בגודלו בצ'ילה, אחרי ארץ האש, והחמישי בגודלו בדרום אמריקה. באי שתי ערים גדולות אנקוד וקסטרו, בהן מגוון רחב של מסעדות ומקומות לינה, וכפרי דיג רבים.
_3.jpg)
העיר אנקוד שוכנת על גדות המפרץ ומשקיפה על נוף ציורי. העיר נוסדה בשנת 1767 על מנת לשמור על נתיב הסחר מקייפ הורן, והגנתה התבססה על שני מבצרים שנבנו ב-1770. בעיר מוזיאון המציג מגוון מוצגים מראשית ימי ההתיישבות בצ'ילואה, ומגוון נקודות תצפית על נופים מדהימים ועל מגוון בעלי חיים וצמחייה.
עם זאת, הביקור בעיר קסטרו, בירת האי, שנוסדה בשנת 1567, הוא חוויה מעניינת יותר, היות ושרידי היסטוריה רבים נשתמרו באזור זה. מרכז העיר בנוי על מעלה צוק, ממנו ירידה תלולה לעבר הנמל. בכיכר המרכזית נמצאת קתדרלה המעוטרת בעץ בצבעים כתום ולילך. במקום גם מוזיאון להיסטוריה של צ'ילואה בו ניתן לצפות במוצגים הנוגעים להיסטוריה, לפולקלור, האומנות והמיסטיקה של בני המקום. על קו המים ניתן למצוא שוק צמר ודברי אומנות מקומיים (Feria). בני המקום עוטים תלבושת ייחודית ובעלי נטייה להיאחז באמונות טפלות. נראה כי במקום זה הזמן עצר מלכת והמודרניזציה פסחה על מקום זה.
כ-25 ק"מ דרומית לקסטרו נמצאת Chonoci, עיירת דייגים ציורית. כ-40 ק"מ מערבית נמצאת Cucao, אחת משני מקומות ההתיישבות על החוף המערבי של צ'ילואה, אשר סמוכה לפארק הלאומי צ'ילואה, אליו ניתן לצאת לטיול יומי גם מקסטרו (בקסטרו שתי תחנות אוטובוס מרכזית ומקומית וההגעה לפארק הינה מן המקומית). בכניסה לפארק יש מרכז מידע בו משלמים סכום סמלי עבור הכניסה וניתן לקבל בו מידע על מסלולי ההליכה השונים. אחד המסלולים היפים יותר, עובר בתוך יער מיוחד במינו, צפוף מאוד בצמחייה, עם גשרים מעץ לאורך הדרך ונחלים קטנים מסביב. קיימת אפשרות ללון באוהלים באופן עצמאי במקום ולהמשיך לטייל גם באזור החופים.
צ'ילואה ידועה גם בכנסיות העץ המיוחדות, שנחשבות למבנים חשובים מבחינה אדריכלית ונחשבות לפסגת ההתפתחות של השילוב בין התרבות האירופית לבין ילידי המקום ומסורותיהם. הכנסיות נבנו במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19 כאשר האי היה שייך לאימפריה הספרדית. הכנסיות נבנו מעץ מקומי ובחלק מן המקומות התפתחה סביבם כיכר עירונית גדולה. גודל הכנסייה נקבע לפי חשיבות הפסטיבלים הדתיים שהתקיימו לידה. בשנת 2000 העניק אונסק"ו לכנסיות מעמד של אתר מורשת עולמית.
עולם החי והצומח שמציג בפניכם פארק צ'ילואה הינו מרתק ומרהיב. עד היום מוצאים מדענים את שוכני הפארק כנושא מחקר מעניין (יצויין כי בזמנו עבר גם צ'ארלס דרווין בחלק מהאזורים הנכללים בתחומי הפארק). הפארק ממוקם על רצועת חוף ארוכה באוקיינוס השקט ובו מגוון רחב של עצים מחטניים וירוקי-עד, מאות מיני ציפורים, וה-Pudu, השועל הצ'ילואני הנדיר. כמו במקומות רבים בדרום אמריקה, גם כאן ניתן לצפות באחת החיות החמודות ביותר - הפינגווינים.
סמוך לאנקוד נמצאת Punehuil בה ניתן למצוא את ה-Pinguineras, שמורות הפינגוינים. דרך העפר המגיעה למקום צרה ומשובשת, במיוחד לאור המהירות והפראות של המקומיים. המקום נמצא בחוף המערבי של האי הגובל עם האוקיאנוס ולכן הים הוא מאוד סוער מאשר בחוף המזרחי הפונה למיצר של האי בו המים הם שקטים הרבה יותר. זוהי גם נקודת המפגש בין המים החמים שמגיעים מהצפון לבין המים הקרים שמגיעים מדרום. מפגש זה משפיע על נוכחות הפינגוינים. לכן, Punehuil הוא המקום היחיד בו ניתן לצפות בשני סוגי פינגוינים שונים, ה-Humbold שמגיעים מאקואדור וה-Magallanes שמגיעים מאזור פונטה ארנס בדרום. בנוסף, אם מזג האוויר מאפשר, אפשר לראות כאן חיות ים נוספות כמו כלבי ים וציפורים מכל מיני סוגים.
טיולים לדרום אמריקה
כל הזכויות שמורות לפגסוס תיירות בע"מ
ט.ל.ח