דרום אפריקה, אחד היעדים הכי מגוונים שיש בעולם, מבחינת טבע ונופים (וגם אנשים, היסטוריה ותרבות), הייתה עד לפני כ-10,000 שנה ביתם של בני הסאן והחוי – שבטים פרה היסטוריים של ציידים ולקטים. החיים השבטיים של תושבי הטבעיים של דרום אפריקה חוו טוויסט דרמטי בעלילה, שהחל לפני קצת יותר מ-500 שנה. זה קרה עוד לפני הגעת ההולנדים: מגלה הארצות הפורטוגזי וסקו דה גמה הגיע לאזור נטאל ב-1497 במסעו לחופי הודו והקים תחנת מסחר. בהמשך, בשנת 1652 הגיעו כמה מאות מתיישבים הולנדים וגם גרמנים והקימו את קולוניית כף התקווה הטובה. המתיישבים הראשונים הניחו את היסודות לחקלאות בחוות שהקימו בדרום אפריקה, והם כונו בורים (חקלאים בהולנדית) ובהמשך אפריקנרים. כנראה שמקור המשיכה שלהם היה גודלה ומיקומה של דרום אפריקה ועושרה הטבעי ביחס לשכנותיה.
ייתכן שדרום אפריקה, על שלל שמורות הטבע שבה, ההרים, אתרי החוף, הערים, בעלי החיים ועוד, היו נשארים כך אלמלא מערכת החוקים הגזענית שביסס מיעוט של מתיישבים אירופאים כלפי הרוב השחור במאה ה-18. מאז והילך ואולי עד היום, על אף נפילת משטר האפרטהייד בשנות ה-90 של המאה הקודמת, כל גורלה של דרום אפריקה חוסה בצל אותם יחסים מורכבים וגזעניים.
בשנת 1795 נכנסו הבריטים לתמונה המורכבת וכבשו את קולוניית הכף ההולנדית. משנות ה-20 של המאה ה-19 החלה הגירה המונית של בריטים לדרום אפריקה והחלו מאבקים בכל החזיתות – בין האפריקנרים (צאצאי ההולנדים) לבין הבריטים על שטחי מחייה ושליטה, בין האפריקנרים והבריטים לבין בני שבט הזולו וכמובן בתוך השבטים של השחורים לבין עצמם. הם רבו על משאבים כלכליים (מרבצי יהלומים וזהב), על עבדים ומושג העבדות בכלל, על שטחים וכמובן על רעיונות ותפיסות עולם. המאבקים הסתיימו בתחילת המאה ה-20 תחת עליונותם של הבריטים. הבריטים הקימו את האיחוד של דרום אפריקה, תוך חקיקת חוקים ברורים של הפרדה בין שחורים ללבנים (ובין "צבעוניים" – צאצאים של שחורים ולבנים). בשנת 1912 הוקם ארגון ANC - הקונגרס הלאומי האפריקאי - שנאבק באותם חוקים גזעניים, כשב-1948 נבחר לעמוד בראשה נלסון מנדלה הכריזמטי שלימים הפך לסמל המאבק. אחרי שנים של דיכוי, אפלייה, עוני, כליאה ואפרטהייד קשה (הפרדה במגורים, בתחבורה, בחינוך, בעבודה, במרפאות ובכל רובדי החברה בין שחורים לבין לבנים), ניצני השינוי החלו רק בלחץ בינלאומי ממושך ומסיבי. רק ב-1994 הסתיים משטר האפרטהייד (שהחל להיסדק ב-1990) והחל ניסיון לדו קיום שאינו אלים בין הלבנים לשחורים. אולם הפצעים והשסעים עדיין מגלידים, גם היום. מומלץ לבקר בליווי מדריך או באופן מאורגן באחד הטאונשיפ – משכנות העוני של השחורים, ששימשו מעין גטאות, כדי להבין את התמונה המורכבת. אבל מדובר גם ביעד מסקרן וחשוב.
לצד טבע האדם הפראי, מתקיימים בדרום אפריקה חיי טבע מהמרשימים. הטבע הוא חלק מרכזי ומהותי בזהות הלאומית של תושבי, שחורים ולבנים כאחד. המפגש שבין שני האוקיינוסים בשולי יבשת אפריקה הפכו את דרום אפריקה לגן עדן של חי וצומח מגוון ומרשים. דרום אפריקה עושה מאמצים רבים לשימור (יש בשטחה 20 שמורות טבע לאומיות ועוד עשרות שמורות פרטיות. תיירים רבים נוהרים אליה כדי לבקר בשמורות כמו פארק קרוגר (Kruger National Park), המשתרע על שטח דומה לזה של ישראל כולה, ואחרות כדי לראות מקרוב את "חמשת הגדולים" – פיל, קרנף, אריה, נמר ובופלו. רק בקרוגר יש מאות מיני ציפורים ובעלי כנף ועשרות רבות של יונקים, והיא בית גידול אקולוגי ייחודי.
בנוסף יש בדרום אפריקה טופוגרפיה ייחודית המושכת אליה מטיילים רבים, בהם הר השולחן, המתנשא לגובה של 1,085 מטרים, בסמוך לקייפטאון. מטיילים עולים לפסגתו ברגל או ברכבל ומשקיפים על העיר, על הים ועל האי רובן, בו הוחזק מנדלה כלוא כמעט 30 שנה. בחצי האי קייפ מדרום לקייפטאון, הנקודה הדרומית ביותר ביבשת אפריקה, בה נפגשים האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס ההודי, אפשר לעצור בסימונס טאון לראות פינגווינים בהמוניהם.
חובבי טרקים וטיולים מאורגנים לדרום אפריקה יוכלו לצאת לנתיב הגנים (Garden Route) הפופולרי, הנחשב לאחת מדרכי החוף היפות והמרשימות בעולם. לאורך הנתיב עוברים דרך נופים מגוונים של ים, טבע, עיירות נעימות, פארקים לאומיים, אתרים היסטוריים וכדומה.
המונדיאל של 2010 שנערך בדרום אפריקה, הראשון שנערך ביבשת אפריקה, היווה אבן דרך משמעותית ללכידות ולהחלמה של החברה השסועה. ידוע שכדורגל הוא סוג של דת ובכוחו לאחד אנשים שונים לגמרי וזרים מוחלטים. המשחקים שנערכו בסוקר סיטי, אצטדיון הכדורגל בסווטו (משכנות העוני) של יוהנסבורג, מוקד שהיה סמל למאבק באפרטהייד, היו עוד סימן גדול של תקווה. זו העונה לבקר בדרום אפריקה, הנמצאת בחצי הדרומי של כדור הארץ, וליהנות מקיץ כייפי.
לטיול המאורגן בדרום אפריקה
כל הזכויות שמורות לפגסוס תייירות ונסיעות בע"מ
ט.ל.ח