איך פרובאנס הפכה ל"פרובאנס", מושג שדי להזכירו כדי שנצייר במוחנו תמונה מושלמת של סגנון עיצוב נעים, טבעי ונוח? מסע אל מקורות ההשראה הסגנוניים של חבל הארץ הרומנטי בצרפת.
וילות נאות, חוות מוקפות אדמות מעובדות, מבני אבן פשוטים באמצע הכרמים, ריהוט מעץ וקש, מרצפות מעוטרות או רצפת פרקט, צבעים בגווני אדמה, שמש הנכנסת דרך חלונות גדולים ומציפה באור כדי החרס הצהבהבים והירקרקים, מעקות מברזל מחושל ושדות לבנדר. טיול מאורגן לפרובאנס.
סגנון העיצוב המזוהה עם חבל ארץ זה שבצרפת, שבה את לבם של רבים בטיול לפרובאנס. הוא משלב אלגנטיות, פשטות וקסם מקומי שכולם רוצים ממנו. הוא משקף רוגע, שקט, טבע, איזון מושלם בין החלל לפריטיו, סגנון המשלב טעם טוב ולא ראוותני עם אותנטיות. הסגנון הזה מאפשר להרגיש קצת כפר גם בדירה קטנה בלב עיר סואנת. אבל איך פרובאנס הפכה ל"פרובאנס", מושג שדי להזכירו כדי שנצייר במוחנו תמונה מושלמת של בית בכפר, או של סגנון עיצוב מסוים?
הדימוי של בית בכפר אינו מקרי. אמנם במשך שנים חבל פרובאנס הוא מהמשגשגים והחשובים לאורך חופי הים התיכון, אבל ההתחלה הייתה של אזור הנחשב לאזור ספר, פריפריה של האימפריה הרומית. שמו של חבל הארץ נגזר מהמילה פרובינקיה, שתיארה יחידה מנהלתית בתחום החוץ של האימפריה הרומית.
עצי הדולב של נפוליאון
מקור ההשראה הראשון, החשוב, והבולט ביותר של העיצוב בסגנון פרובאנס הוא הטבע המרהיב שבו בורך אזור זה. "יש בפרובאנס ירוק אחר, רענן, טרי, גם האבק לא הופך אותו למכוער. הכפריים נהנים שם מירוק בצבע זהב, ירוק בגוון של צהוב, ירוק עם ורוד או ארגמן, ירוק לימון וירוק ענברי", סיפר ואן גוך על מה שראו עיניו בזמן שהותו בפרובאנס.
הרים, גבעות, מצוקי אבן, קניונים טבעיים, ים צלול, צמחייה ים תיכונית, מטעי זיתים, עמקים פוריים שנחצים על ידי נהרות, כל אלה השפיעו על האופן שבו אנשי פרובאנס יצרו במשך השנים את הסגנון המאפיין את המקום. ההרמוניה בין הצבעים לחומרים, יצרה את המראה הכפרי המזוהה עם חבל הארץ הזה. הגינות והמטעים, לדוגמה, טופחו על טרסות, גם כדי לנצל היטב את שטח הגבעות וגם כדי למנוע מפולות וסחף. בתי הכפרים נבנו כך שקומת הקרקע ועליית הגג שימשו לאחסון והגנו מפני פגעי טבע בעוד המשפחה התגוררה בקומה האמצעית.
סיפורם של שדרות עצי הדולב בפרובאנס מסביר את השילוב בין עץ לאבן שמאפיין את הארכיטקטורה של המחוז. אצילי הרנסנס ששתלו אותם לא חשבו על אסתטיקה אלא על פרקטיקה. הם היו זקוקים לעצים גדולים וחזקים שמהם ייצרו עגלות, עגלות לתותחים, תרנים לספינות, בקתות אחסון ורהיטים. רבים מהעצים ניטעו במהלך שלטונו של נפוליאון, שרצה לסמן את הדרכים באזור ולאפשר לחייליו לנוח בצל בדרכם לקרבות, ולאפשר לאנשי הכפרים לספק להם מזון. מעצים אלה ואחרים, יוצרו קורות העץ הגדולות שתמכו בבתי האבן, ויצרו את המראה המזוהה עם בתי החבל.
חומרים מקומיים וטבעיים
לריחוק מפריס הזוהרת יש השפעה על סגנון הריהוט הפרובינסיאלי. שימוש בעצי אגוז וזית מקומיים ובנצרים יצרו קו ריהוט ייחודי של כורסאות קש גדולות וכיסאות שולחנות כבדים וגדולים. הצבעים יהיו בדרך כלל צבעי עץ או צבעים בהירים ובגוונים עדינים של אפור, כחול וצבעי פסטל. עוד פרקטיקה שמאפיינת את מחוז פרובאנס והפכה נפוצה בעולם היא צביעת הקירות בחלק התחתון של הקיר בצבעים כהים יותר, וזאת כדי להסתיר סימני שפשוף או לכלוך.
כיוון שמדובר באזור שבו מספר השווקים מועט והם לרוב מרוחקים, והוא מאופיין בחוות המפוזרות על שטח גדול ובכפרים קטנים, נאלצו בני המקום לאחסן את המוצרים לחורף או את הגידולים החקלאיים. לכן נוצר סגנון עיצוב ייחודי למטבחים: מכלים גדולים לאחסון דגנים ותבלינים, לתליית מגבות ומפיות בד צבעוניות, ולתיבות עץ המכילות עשבי תיבול ריחניים, ריהוט כבד וגדול שאפשר לבשל בו בנוחות לכל בני המשפחה.
עד המאה ה-20 נבנו כל הבתים מחומרים מקומיים. מאדמת החרסית, לדוגמה, שמצויה בשפע בחבל ארץ זה, ייצרו אריחי אבן, מרצפות ורעפים אדמדמים, הבתים נבנו מאבן מקומית, והשילוב ביניהם הפך את הכפרים הקטנים לאבני חן בגווני אדמה הנחבאים בין גבעות ירוקות וחורש טבעי. מאדמת החרסית הכינו גם כלי בישול ואוכל, כלי קרמיקה וחפצי נוי, ועם השנים הם הפכו מזוהים עם פרובאנס. העיקרון שמאפיין את סגנון העיצוב של פרובאנס, הוא שכל האובייקטים בבית צריכים להיות עשויים מחומרים טבעיים.
כשלואי ה-14 לבש מותגים מפרובאנס
גם לערי החוף של פרובאנס השפעה גדולה על הסגנון. המסחר הימי הוא גורם מכריע בהתפתחות האמנות המקומית. סחורות כמו משי, פורצלן ותבלינים שולבו בייצור ובמטבח המקומי ושינו אותו. אמנות הטקסטיל המזוהה עם פרובאנס מאופיינת בבדים בצבעים חמים וההדפסים של שמש, אדמה, עצים ופירות, והם דוגמה למוצר שיובא, הכה שורש, והפך לחלק מסגנון העיצוב המקומי.
הבדים הגיעו לפרובנס מהודו ופרס במאה ה-17 המוקדמות דרך נמל מארסיי, והיו ללהיט למרות מחירם היקר. עד מהרה הביקוש עלה על ההיצע בכל רחבי הממלכה הצרפתית. אריסטוקרטים ואמנים הפכו אותם למוצרי הלבשה אופנתית. ז'אן-בטיסט קולבר, שר האוצר של המלך לואי ה-14, הבין את הפוטנציאל המסחרי של ענף הטקסטיל ואמנות ההדפסים על הבדים השונים, ולא רק שייסד את חברת הודו המזרחית הצרפתית באמצע המאה ה-17, אלא שכר אמנים ארמניים ויצרני בדים מהמזרח שילמדו את יצרני הטקסטיל הצרפתים את אמנות המלאכה. עד היום אפשר למצוא בשווקי הכפרים בפרובאנס את הבדים הצבעוניים עם הדפסי הפרחים שמעניקים בית ולארון הבגדים זהות משלהם.
הגלובליזציה והפיתוחים הטכנולוגיים לעתים מוחקים את ההיסטוריה של מקומות נידחים או אזורי ספר, אבל לחבל פרובאנס הם עשו רק טוב. חבל הארץ שפיתח סגנון עיצובי משלו, נהנה מכך שהעולם, שהפך כפר גלובלי, גילה זאת לפני שנים, וכל מי שרוצה להרגיש שהוא חי בלב הכפר, בין אם זה בטוקיו, פורטסמות' או פרדס חנה, יכול לעצב לעצמו סביבת מגורים חמימה ונעימה, פשוטה ונוחה, שהצבעים משתלבים בה בהרמוניה ומשווים לה מראה של בית בכפר, חיים בסגנון פרובאנס.
לטיול המאורגן בפרובאנס
כל הזכויות שמורות לפגסוס תייירות ונסיעות בע"מ
ט.ל.ח