דף הבית
/
כתבות
/
וייטנאם וקמבודיה. מדינות רבות ניגודים / כתבת מערכת

וייטנאם וקמבודיה. מדינות רבות ניגודים / כתבת מערכת

החלוקה בין הצפון לדרום ברורה מאד בווייטנאם, והיא תוצאה של תהליך שהחל לפני מלחמת העולם השנייה. למרות המודרניזציה היחסית והתהליכים שהיא עברה בשנים האחרונות, ועדיין עוברת, מצליחה וייטנאם לשמור על אותנטיות. שכנתה קמבודיה עשירה לא פחות באטרקציות תיירותיות מסורתיות ונושאת אף היא עיניים אל המאה ה-21.

העובדה שווייטנאם היא ארץ של ניגודים מתבררת עוד בשלב תכנון הטיול המאורגן לוייטנאם. החלוקה בין הצפון לדרום ברורה כאן מאד, והיא תוצאה של תהליך שהחל לפני מלחמת העולם השנייה, אז שלטו הצרפתים בווייטנאם, לאוס וקמבודיה (שעליה נספר בהמשך), אזור שנקרא הודו-סין. בשנת 1940 כבשה יפן את וייטנאם. בתגובה הוביל הו צ'י מין מרד ביפנים, וכשאלה נסוגו התנגדה המחתרת שבראשותו לניסיון הצרפתי לחזור ולתפוס את השלטון. כך הוקמה מדינת וייטנאם כרפובליקה קומוניסטית שבירתה האנוי, אך הצרפתים לא ויתרו. הם נלחמו בצפון והובסו, ובוועידת ז'נבה שהתקיימה בשנת 1954 חולקה וייטנאם לשניים: מדינה קומוניסטית בצפון ומדינה פרו מערבית בדרום. החלוקה השפיעה רבות על הרכב האוכלוסיה והחלוקה לכפרי מול אורבני, שהוחרפה בעקבות מלחמת וייטנאם. ארה"ב, שחששה מנפילת האזור כולו לידיים קומוניסטיות, שלחה סיוע צבאי שהתפתח למלחמה עקובה מדם. מאז עברו הרבה מים במקונג, אחד הנהרות הארוכים באסיה, ולמרות המודרניות והתהליכים שהיא עברה ועוברת, מצליחה וייטנאם לשמור על האותנטיות, ולהוות יעד תיירות עבור מי שתאילנד או סין כבר ממוסחרות מדי לטעמו.

חובה לראות

בראש רשימת אתרי התיירות האורבניים בווייטנאם עומדות הו צ'י מין סיטי והבירה האנוי.
טיול לוייטנאם להו צ'י מין סיטי - לשעבר סייגון, שם אייקוני שמזוהה עם וייטנאם ותקופת המלחמה, ואשר הוחלף לאחריה כאות הוקרה לאיש ששחרר את המדינה מהכיבוש הצרפתי והאמריקני. הכובשים הותירו את רישומם בעיר השוכנת בדלתא של המקונג, והוא ניכר בברים ובבתי מלון מערביים, לצד בית הדואר הישן ומטבח מקומי שלשניהם השפעה צרפתית ברורה. הרחובות צפופים ומפותלים ונשלטים על ידי קטנועים וטוסטוסים שדוהרים בהם בכל שעות היממה.
ברובע הסיני אפשר לקנות מזכרות בזול ולבקר בשוק ססגוני ובפגודה של טיין, מבנה בעל גגות מפוסלים המוקדש לאל השמיים.
האנוי - שפירוש שמה "גדת הנהר" מתייחס למיקומה על גדות הנהר האדום, היא העיר השנייה בגודלה במדינה. הכינוי "פריז של המזרח" ניתן לה בזכות האדריכלות הקולוניאלית שעדיין בולטת על רקע מבנים מודרניים בסגנון המאה ה-21. אגמים הפזורים ברחבי העיר מקנים לה צביון שקט ורגוע. הפופולרי ביותר הוא אגם הואן קיאם, שעל האי שבמרכזו ניצב מקדש בן יותר מ-200 שנה. כשמטיילים באזור הצרפתי בעיר אפשר כמעט לשכוח לרגע שנמצאים בדרום מזרח אסיה. המבנים המעוטרים משרים אווירה מערבית, ויחד עם השפעת המטבח הצרפתי נוצרת אווירה אירופאית כמעט.

במרחק 160 ק"מ מצפון להאנוי נמצא מפרץ האלונג, אתר מורשת עולמית ואחד משבעת פלאי עולם החדשים. יותר מ-3,000 איים בצורות שונות ודרמטיות מזדקרים מתוך המים הכחולים והצלולים של מפרץ טונקין, והמקומיים מספרים שמקורם בדרקון שבתנופת זנב ביקע את פני הקרקע. שיט במפרץ בין צוקי הסלע הוא חוויה מיוחדת במינה. ההיצע רב – מסיורים קצרים בני כמה שעות, ועד שיט ביאכטה ברמת חמישה כוכבים עם לינת שטח.
סאפה - עיירה צבעונית במרחק כ-300 ק"מ מהאנוי, בלב האזור ההררי שבצפון וייטנאם, מראה פן אחר של המדינה. מכאן יוצאים טרקים שמאפשרים הצצה אל שבטי ההרים, שעדיין משמרים מסורות רבות שנים בלבוש ובמנהגים. הדרך מתפתלת בין טרסות אורז המשתפלות על מדרונות ירוקים, נוף פסטורלי שמרחיב את הלב.
אם נשמע כאילו כל ה"אקשן" קורה במחוז הצפוני של וייטנאם, הרשו לנו לתקן את הרושם, שכן בדרום אסור לפספס את דאלאת. העיר המרוחקת כ-300 ק"מ מצפון להו צ'י מין סיטי נבנתה כעיירת נופש לפקידי הממשל הצרפתים. מכיוון שמלחמת וייטנאם פסחה עליה, עדיין ניתן להתרשם מהמבנים הרומנטיים ומהאגמים הצלולים, היוצרים יחד תמונת נוף בלתי נשכחת. בהרים המקיפים את דאלאת יש שפע מסלולי הליכה בין כפרים קטנים, שרק מדגישים את הניגוד שבין העבר להווה ובין המקומי לזר.

קמבודיה

טיול מאורגן לקמבודיה הסמוכה עשירה לא פחות באטרקציות תיירותיות אותנטיות.

כדאי לדעת שעד המאה השביעית הייתה קמבודיה חלק מממלכת פונאן (ממלכה גדולה בדרום מזרח אסיה שמקורה בדלתא של המקונג) עם השפעה הודית חזקה ושפתה הייתה סנסקריט.
משך השנים (במאה ה-15 ועד ה-19) חוותה קמבודיה תקופה של שקיעה ואובדן טריטוריאלי הדרגתי והפכה למדינת חסות של תאילנד ווייטנאם. משנות ה-50 של המאה ה-19, החלה בה נוכחות גוברת של צרפת במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה על ידי יפן. לאחר שהובסה חזרה קמבודיה להיות מושבה צרפתית עד שקיבלה את עצמאותה בשנת 1954. כמעט 90% מתושביה של קמבודיה הם קמרים, 5% ממוצא וייטנאמי וכאחוז אחד הם סינים (האחרים משתייכים לקבוצות שונות.
מרבית האוכלוסייה (כ-95%) הם בודהיסטית והאחרים מתחלקים בין אמונות שונות בעיקר נצרות ואסלאם.
השפה העיקרית בקמבודיה היא קמרית. בצרפתית, שפת השלטון הקולוניאלי משתמשים במוסדות השלטון והחינוך – אם כי היא נדחקה כבר על ידי האנגלית שהפכה להיות השפה הזרה השניה.

בשנים האחרונות התפתח מאוד ענף התיירות של קמבודיה והוא החל להוות משקל משמעותי מהתוצר הלאומי. כיום מבקרים בה מדי שנה – כשני מיליון תיירים.

מה לראות?

באזור אנגקור, ליד העיר סיאם ריפ שבמערב קמבודיה כדאי לבקר בשרידיה של בירת האימפריה הקמבודית – שכוללים שרידים של מעל אלף מקדשים. ביניהם מקדש אנגקור ואט המפואר, שנחשב למונומנט הפולחני היחיד הגדול ביותר בעולם והאתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית..

בשיט תעלות לאי טיין גיאנג ונסיעה בכרכרות רתומות לסוסים אפשר להתרשם מהאותנטיות הקמבודית, כמו גם דרך ביקור במפעל לייצור סוכריות קוקוס.
השוק הצף בקאי ראנג בכפרי הדייגים נותרו ללא שינוי כמעט לעומת פנום פן המודרנית. ביקור בשוק המקומי ובארמון המלכותי (אם הוא פתוח לביקורים) מספרים את תולדות המדינה שקשורה קשר אמיץ לעבר, אך נושאת עיניים למאה ה-21.