בטמפרטורה דו ספרתית מתחת לאפס מתקיים בסין אחד האירועים המעניינים ביותר בעולם. יצירות קרח ושלג המוצגות בתאורה ייחודית וגרנדיוזית. נשמע אמנם פשוט אך ספק גדול אם יש אירוע עצום מזה ממספר בחינות.
חרבין היא בירת מחוז היילונגג'יאנג שבצפון מזרח סין והיא שוכנת על גדות נהר שונגואה. העיר נחשבת כמרכז התעשייה והתקשורת המרכזי בצפון מזרח סין. בשפה מקומית מקור שמה של העיר הוא: "מקום לייבוש רשתות דייגים". במונחים סיניים חרבין היא "פריפריה" בעלת כ- 3.8 מיליון תושבים. בעיר ופרבריה מתגוררים מעל תשעה מיליון תושבים.
חרבין ממוקמת כ- 300 ק"מ מהגבול עם רוסיה. במהלך המאה ה 19 עברו אליה רוסים רבים שחיו כאן עד לפני כמה עשרות שנים. הבנייה הרוסית באזור בולטת וברורה. במלחמת העולם השנייה נכבשה העיר ע"י יפן וכיום יש בעיר מוזיאון המנציח את הזוועות שביצעו היפנים בסינים. זה כבר שישים שנה שחרבין בשליטה מלאה של סין, אך הנוכחות הרוסית מורגשת ונותנת טעם וצבע מיוחד לעיר סינית זו.
לאוהבי סיורים בעקבות היהדות כדאי לדעת בטיול המאורגן לסין, שחרבין היא עיר היסטורית בעלת מורשת יהודית. בעיר חיו כעשרים אלף יהודים בקהילה מפותחת. אך השריד העיקרי שנותר הוא שאריות של בתי כנסת, מוזיאון יהדות ובית עלמין.
החורפים בחרבין קשים והטמפרטורה עשויה להגיע לכמעט 20 מעלות מתחת לאפס ביום ועד למינוס 40 מעלות בלילה. בשנת 1985 הפכו אנשי העיר את כל החסרונות האלו ליתרון אחד עצום. פסטיבל קרח שלג ואמנות.
כיום הפסטיבל הוא מהאטרקציות הרשמיות של ממשלת סין ואחד הפעילויות המעניינות יותר שיש בתוך המדינה. בזמן הפסטיבל, פועלים בעיר מתחמים שונים המציגים יצירות אמנות קפואות מקרח ומשלג כשבמקרה הנוכחי לגודל יש בהחלט משמעות.
פסלים של בעלי חיים בגודל בלתי נתפס, מבנים עצומי מימדים ודמויות מהתרבות והמיתולוגיה הסינית. סיפורי ילדים ואגדות וכל מה שמעורר חשק ועניין אצל הקהל הסיני המגיע כדי לראות את הפלא.
הפסטיבל כולו חצוב בקרחונים ובשלגים ובשעות החשיכה היצירות העצומות מוארות בשלל אורות צבעוניים מלאכת מחשבת הנדסית ואסתטית המשאירה את חותמה בזכרון האנושי עוד ימים רבים. האורות במשחק פיסיקלי "נשברים" בקירות הקרח ומשתקפים בקירות אחרים ונוצר במקום כולו מחזה תעתועים ייחודי המעמיד בספק את החוויה כחוויה מן המציאות או מן החלום.
החיים בצפון סין כאחד האזורים הצפוניים והקרים ביותר שיש מעולם לא היו פשוטים. הרצון המקומי לשרוד הוא המקור העיקרי ליצירה הענקית במקום קשה זה. לאט ודרך שנים ארוכות של היסטוריה תושבי העיר העבירו את מנהג השרידות העתיק והפכוהו לפסטיבל מלא אור.
בסוף ימי הביניים היו הכפריים פועלים בדרך יצירתית למשוך עוד כמה דקות של אור ביום. כמנהג מקומי צפון סיני היו מקפיאים התושבים דלי מלא מים מחוץ לבית במשך הלילה ועם זריחת השמש בבוקר גם גוש הקרח השתחררו מהדלי. אז ע"י מקדחה ידנית ולא חשמלית קדחו בני הכפר חור והכניסו לתוכו נר ואלו נקראו "עששיות הקרח".
מהתבססות על עששיות הקרח כמנורה הפכו אלו להיות כלי קישוט ואמנות מקסים וייחודי לאזור זה. היופי והיצירתיות שבה עושים בני המקום את "מנורת הלילה" ו"תאורת הרחוב" היא מחזה מקסים ורומנטי שהיום כבר מופיע גם בצורת פסטיבל ענק.
לפסטיבל הקרח שלוש נקודות עיקריות, אולם תצוגות ענק וסגור לפסלים ענקיים חצובים בשלג, פארק עצום להעתקי פסלים ומבנים מפורסמים מהעולם ופסטיבל פנסים משכר חושים של אור, מים, מוזיקה ופנסי קרח אמנותיים. הפארקים כמובן פתוחים ומשך כל הזמן נמצאים מתחת לכיפת השמיים. בשלב מסוים מאוד קר, קל וחומר ברגלים שהולכות על השלג ומתחילים לחפש את נקודת המפלט האפשרית.
במהלך כל ימי הפסטיבל (5 בינואר - 5 בפברואר) בטיול לסין, תמצאו בעיר שלל פעילויות, אטרקציות, כנסים ואירועים והעיר הופכת להיות הומת אדם, שמחה ופעילה. בפארקים תמצאו בתי קפה או כמו שאני קורא להם "בתי הפשרה" המשמשים בעיקר להתמודדות עם הקור העז בחוץ ולהפוגה ממנו.
בהמשך היצירות נשארות במקומם וסופן האמיתי של היצירות הוא בהמסתן המוחלטת לאחר כמה חודשים.
מידע נוסך על טיול מאורגן לסין
כל הזכויות שמורות לפגסוס תיירות ונסיעות בע"מ @
ט.ל.ח.