בשנת 1774 נכנס ניי קאנום טום נכנס לזירה כעבד שנאלץ להילחם באלוף הבורמזי, ויצא ממנה כגיבור לאומי. מאז, הפך האגרוף התאילנדי למקור גאווה עבור ממלכת סיאם, ואחרי שנים רבות בהן אסרו הרשויות את קיום הספורט באופן לא רשמי, הוא הופך לחלק אינטגרלי מחבילת הנופש
ניי קאנום טום נכנס לזירה כעבד ויצא ממנה כגיבור לאומי. אחרי שמלך בורמה מנגרה כבש בשנות ה-60 של המאה ה-17 את ממלכת איוטהאיה והחריב את בירתה, הוא השתמש באסירים לשם שעשוע. באחד המשתים, בשנת 1774, הוא ארגן לעצמו תחרות ספורטיבית והזמין את אחד האסירים להילחם באלוף האגרוף הבורמזי. תוצאת הקרב נראתה ברורה כשהשניים נכנסו לזירה.
כשהחל הקרב, יחסי הכוחות היו שונים לגמרי. ניי קאנום טום ניצח את יריבו הבורמזי בנוקאאוט, שבעיקר הימם את המלך. מנגרה שלח תשעה לוחמים לזירה בזה אחר זה, ללא הפסקה, ואלו נלחמו בקאנום טום. מרפקים, ברכיים, כפות רגליים - קאנום טום לא בחל בשום אמצעי כדי להתגבר על יריביו. לאחר סדרת רבות מתישה כולם הופלו ארצה. המלך מנגרה, כך מספרת האגדה, נותר המום. "כל חלק בגופו של האיש הסיאמי הזה התברכה בארס", אמר לאנשיו, "הוא הפיל עשרה יריבים לבדו, אבל ארצו נפלה לידיי. אם אדוניו באיוטהאיה היו טובים וחזקים כמוהו, ממלכתם לא הייתה נופלת". בסוף אותו קרב קאנום טום זכה בחופש, וסיאם קיבלה השראה. האגרוף התאילנדי נולד, והשפיע על תרבותה וחייה של אומה שלמה מאז ועד היום. בשנים האחרונות הוא משפיע גם ענף התיירות בממלכה.
נלחמים עם כל חלקי הגוף
האגרוף התאילנדי נחשב לספורט של מלכים. הם ובניהם למדו והתאמנו בו במטרה לחזק את הגוף והנפש ועל ידי כך להיות מלכים יותר טובים. בשנת 1604 מלך תאילנד נוראי, שאהב מאוד את אמנות הלחימה הזאת הפך אותה לפופולרי ורחבת היקף בכל ממלכת תאילנד.
האגרוף התאילנדי, מואי תאי בפי המקומיים, מנצל כל חלק של הגוף כנשק והתפתח במשך מאות שנים, הרבה לפני שקאנום טום נכנס לזירה. תחילה אמנות הלחימה פותחה ללוחמה מגבו של פיל, כאשר הלוחם אוחז ביד אחת מקל ובשנייה חרב. במשך הזמן הועברה אמנות הלחימה גם לקרקע. אמנות לחימה זו מתירה כמעט הכול, פרט לנגיחה ביריב, הכאתו בגב ובאזור החלציים. הקרב מסתיים לאחר נוקאאוט או לפי החלטת השופט והמתמודדים משתמשים במגן שיניים ואשכים כדי להגן על עצמם. ישנן שמונה נקודות מגע: הידיים הן החרב והפגיון, השוקיים והאמות נועדו להגן על הגוף, המרפקים דופקים כפטיש והברכיים כגרזן. הגוף פועל כיחידה אחת.
הייחוד של האגרוף התאילנדי אינו רק בטכניקת אמנות הלחימה אלא בטקס שלפני הקרב. שני הלוחמים, עטויים בבגדים מסורתיים, מבצעים ריקוד שהוא חוויה בפני עצמה, וכולל מתיחות, השתחוויות ותנועות לחימה. תזמורת קטנה מנגנת את מוזיקת הסארמה, מוזיקה תאילנדית שמכניסה את הלוחמים לאווירת הקרב, כשתחילתה בנגינה אטית וסופה בקצב מהיר. בטיול מאורגן לתאילנד, בניגוד למקומות שונים במערב, הריקוד והמוזיקה המרכיבים את טקס הלחימה, לעולם יתקיימו.
במשך מאות שנים התפתח פולקלור סביב האגרוף התאילנדי. דורות של לוחמים קעקעו על גופם את דמותם של אלים וקדושים שונים כדי להבטיח הצלחה בקרבות. לעתים קרובות הם מצמידים לרצועה שלראשם שברי עצמות של אבותיהם, או קושרים צעיף או צמיד לבטנם, מעשה המייצג את הרוח הטובה של אבותיהם ומגן עליהם מפני פגיעה ורוחות רעות.
הצד המחוספס והקשוח של תאילנד
תאילנד מלאה באטרקציות ומציעה המון אפשרויות בילוי. היא מתאימה לטיול תרמילאים, טיולים מאורגנים, נופש משפחתי או טיול לבני גיל הזהב. כל אחד ימצא בה מה לעשות וממה ליהנות. 2015 הייתה שנת שיא לתיירות במדינה עם קרוב ל-30 מיליון תיירים שפקדו אותה. האגרוף התאילנדי הוא חלק אינטגרלי ממפת התיירות במדינה, בדיוק כמו הביקור במקדשים ובשווקים של בנגקוק, רביצה על החופים האקזוטיים באיים או רכיבה על פילים בג'ונגלים של הצפון.
בשנים האחרונות תאילנד החלה לפתח את תיירות הספורט במדינה, ומלבד ספורט אקסטרים היא שמה דגש על היהלום שבכתר מבחינתה - האגרוף התאילנדי, במטרה להרחיב את מעגל התיירים הנכנסים למדינה, ולהראות למבקרים את הצד הקשוח והמחוספס של האומה. פעם בשנה נערך אירוע שנתי בעיר העתיקה של איוטהאיה, שבה לוחמים מכל העולם מתקבצים סביב אגדות האגרוף התאילנדי. בשנת 2016, למעלה מ-1,200 לוחמים מ-57 מדינות הגיעו לטקס, ואלפי מעריצים זרמו לעיר כדי ליהנות מהקרבות, התיאטרליות והפולקלור סביב אמנות לחימה זו. בבנגקוק יש לא מעט מועדונים בהם נערכים קרבות ומחירי הכרטיסים נעים בין 300 ל-1,500 באט (40 ל-190 שקלים), תלוי במרחק מהזירה. התמורה: אדרנלין, טקסיות צבעונית ומבט מקרוב על חלק משמעותי בתרבות התאילנדית.
האגרוף התאילנדי על מפת התיירות
"למזמינים מקום בין ה-1 באוגוסט ל-30 בספטמבר יש 20% הנחה", נכתב באתר של מכון האימונים rawai muay thai, אחד מבתי הספר ללימוד אגרוף תאילנדי שבכפר הנופש קו לק הממוקם צפונית לפוקט, שבדרום הממלכה. במכון מציעים לתיירים ללמוד את רזי אמנות הלחימה, להשתתף בקרבות, לשפר את הכושר והסיבולת ולשפר את יכולות הלחימה. באתר המכון מפורט לוח הזמנים היומי, והלינה באחד המלונות המפנקים שבחוף כלולה בעסקת החבילה. עלות שבוע אימונים ולינה בחדר פרטי ממוזג היא כ-1,250 שקלים, והמבקרים צפויים לחוות תאילנד קצת אחרת מהמקובל.
העסקה הזאת אינה ייחודית ומכונים כגון זה פורחים במדינה. בתאילנד משקיעים בשנים האחרונות בבניית מחנות אימונים ופתחה את שעריה בפני זרים שרצו ללמוד את יסודות האגרוף התאילנדי. השילוב בין מנוחה ונופש באיים לבין למידה והתמקצעות באמנות לחימה קסם ללא מעט אנשים. בפוקט ובבנגקוק נפתחו מכוני לימוד, והתיירים ממלאים את היציעים כצופים בקרבות השונים.
הפתיחות התאילנדית הזאת כלפי תיירים אינה מובנת מאליה כשמדובר באגרוף התאילנדי. במשך שנים אסרו הרשויות את קיום הספורט באופן לא רשמי כדי להגן עליו מפני השפעות זרות ולשמר אותו כחלק מהקוד התרבותי של הממלכה, אולם פריחת ה-MMA (Mixed martial arts, ובעברית: אמנויות לחימה משולבות) בשנים האחרונות, יחד עם החשיפה המקומית לאמנויות לחימה אחרות ודרישת התיירים לבידור הכולל גם אותן, הובילו את התאילנדים לשינוי בתפישה לגבי האופן שבו עליהם לרתום את הפופולריות שלו לטובת הציבור מקומי, הכלכלה והנאת התיירים.
לטיול המאורגן בתאילנד
כל הזכויות שמורות לפגסוס תייירות ונסיעות בע"מ
ט.ל.ח