יופי בצד עזובה, עושר סמוך לעוני, עתיק מול מודרני. ליסבון היא עיר של ניגודים שהופכים אותה למרתקת ומושכת בטיול המאורגן לפורטוגל.
האימפריה הימית לשעבר שהזמן עצר בה מלכת, מתעוררת מתרדמתה ומצמצמת פערים בצעדי ענק.
נהר הטז'ו עשה את ליסבון, בירת פורטוגל, למה שהיא היום, לטוב ולרע. יופי בצד עזובה, עושר סמוך לעוני, חומות עתיקות נול בנייני משרדים חדישים, רכבת תחתית מודרנית ומעליה פסי ברזל של חשמלית ישנה. ליסבון היא הדוגמא הקלאסית לשני צידי המטבע.
ואם מדובר בשניים, אי אפשר לשכוח את שני הגברים ששינו וקבעו את פניה של ליסבון ושל פורטוגל. הם לא היו מלכים, גם אם דמם היה כחלחל משהו, אך היו אנשי חזון ומעש, ושמותיהם מוזכרים עד היום בהערצה. השניים, מצידם, חבים את הכבוד לטז'ו, הגדול בנהרות פורטוגל, שעל גדותיו התפתחה ה-3,000 השנים האחרונות מי שקרוייה לישבואה בפי בני עמה.
בעניין הנהר, לפחות, ניצחו הפורטוגזים בגדול את השכנים הספרדים. אותו טחו העצל משהו בשטח ספרד, הופך במאות הקילומטרים האחרונים שלו, שבפורטוגל, לנהר רחב ידיים הנושא על מימיו ספינות גדולות אל האוקיינוס האטלנטי.
התחלת הטיול בליסבון, מוליכה אותנו אל תוך רובע בלם, שם מחזית אנדרטת המגלים, שניבנתה לציין 500 שנה ללידתו, מתבונן הנסיך אנריקה בטז'ו. מאחריו עומדים כמה מגדולי האומה הפורטוגזית, ולמרות שיש ביניהם מצביאים ומלכים, משוררים וציירים, הנסיך אנריקה הוא הראשון והחשוב שבחבורה. רק בזכות אהבתו הגדולה לים ולספנות, ולמימון שנתן למסעות גילויים ימיים ולבית הספר לימאות שייסד, הפכה ארצו למעצמה ימית ולאימפריה עולמית אדירה.
רובע בלם כולו הוא שיר הלל לתקופת המגלים, ולסגנון האדריכלות היפהפה והבלעדי לפורטוגל שהתפתח הודות להם. הסגנון המנואלי, הקרוי על שם המלך שבימיו התנוסס דגל פורטוגל בכל יבשות העולם כמעט, מצטיין בגילופי אבן עשירים במוטיבים הקשורים בספנות: עוגנים, מכשירי ניווט, צמחיים, חבלים וספינות מפרש. מגדל בלם, שהיווה נקודת שמירה על הנהר, הוא דוגמא לסגנון זה. דוגמא נוספת היא כנסיית הירונימוס הקדוש בה קבורים, בין היתר, קמואש, המשורר הלאומי, ווסקו דה גמה, הפורטוגזי שגילה את הדרך הימית להודו. חלקה המערבי של הכנסייה הפך למוזיאון (ימי, כמובן). העובדה שהכנסייה לא חרבה ברעידת אדמה קשה שהרעידה את ליסבון במאה ה-18, היא ההוכחה הטובה ביותר בעיני הליסבונאים, שיש אלוהים.
רעידת האדמה ההיא מביאה אותנו אל הגיבור השני המתנשא על העיר במלוא קומתו. גבוה בראש עמוד, במרכז ככיר הנושאת את שמו, עומד המרקיז דה פומבל חצוב באבן, ושולח מבט גאה במורד השדרה הראשית של העיר, שדרת העצמאות. ויש לו סיבות טובות להיות גאה. אל מול עיניו משתרעת העיר החדשה שניבנתה תחת ידיו, על השדרות, הרחובות, הבניינים הניאו-קלאסיים המפוארים, הכיכרות עתירות הגילופים והפסלים. כך היא פרושה מולו עד גדות הנהר, ומצידיה מתרוממות שתיים משבע הגבעות עליהן בנוייה ליסבון.
באחד בנובמבר 1755, ביום כל הקדושים, רעשה אדמת ליסבון בעוצמה נוראה. אש הנרות שדלקו בכנסיות הציתה את העיר ומה שלא עשו הזעזוע והאש עשה הנהר, שעלה על גדותיו והציף את העיר בגל רותח. המלך ז'וזה נעדר באותה שעה גורלית מהבירה, והרגע הפך לשעתו הגדולה של השר הבכיר בממשלתו. השמועה טוענת כי המרקיז קם וקרא: אין זה זמן להתאבל. עלינו לקבור את המתים מיד ולשקם את העיר.
מערבה לשדרת העצמאות מצוי הרובע הגבוה, ביירו אלטו, אליו אפשר לעלות בדרך מסוגננת, במעלית סנטה ג'וסטה. אל תאמינו למי שיספר לכם כי מהנדס הרכבות הבלגי גוסטב אייפל בנה אותה. אם יש דמיון בסגנון זה משום שהאדריכל, ראול מסנייר, הושפע מאייפל, אך הוא פורטוגזי למהדרין ונא לא לגזול מהמקומיים את הקרדיט. בין סימטאות הרובע נמצאים מועדוני הפאדו (גורל), שם אפשר להאזין לשירת הנכאים של הנשים המחכות בחוף ליורדי הים שישובו, ומטביעות את הצער בכוס יין. הפאדו זכה לפופולריות בעולם בזכות זמרת אחת שפרצה את כל הגבולות - עמליה רודריגז.
במסגרת חיפוש הצד השני של המטבע, יוכלו חובבי הסלסה והטכנו לרקוד במועדונים החדשים בתחום המזח שלאורך הנהר, הדוקאש, מקום חיי הלילה הצעיר והתוסס, עם הדיסקוטקים, המסעדות ובתי-הקפה בטיול לפורטוגל.
לצד המרקיז מתרומם באיטיות רובע אלפמה. היום, שכונת עוני, אך בימי התפארת מקום מגורי עשירי העיר. גם השכונה היהודית רחשה כאן פעילות בימיו הטובים של הרובע. היום בקושי תמצאו לה זכר בשלט רחוב קטן שהמילה 'זודריה' כתובה עליו, תזכורת לכך שגם פורטוגל גירשה פעם את יהודיה.
טיילו בין הסמטאות הצרות, הריחו את הריח והתפעלו משלל הדגה בשוק הדגים הקטן, חפשו מכבסה שכונתית והביטו באגני הבטון בהם משתכשכת הכביסה של דיירי הרובע, ואחר כך נשטפת בידיים מסוקסות של נשים רחבות גרם, הציצו לקתדרלה ושימו פניכם ועלו אל מצודת סן ג'ורג' החולשת על הגבעה, שם תגלו תצפית מרהיבה על עיר יפהפייה.
בין נסיך והמרקיז, כמו גם לפניהם ואחריהם, ידעה ליסבון הבירה, היסטוריה סוערת ומלכים שישבו על כס מי בזכות אבות ומי מכח החרב, אלה באו ככובשים מרומא או מארצות האיסלאם באפריקה, מחבל גרמניה או מספרד וכולם הותירו בה חותם שעשה אותה לעיר צבעונית ורבת פנים. העיר המתעוררת עכשיו ומצטרפת בקצב מסחרר לנבחרת של בירות אירופה המאוחדת, מצמיחה מיבנים מודרניים רבי קמות וזכוכיות בקצב מסחרר. בצד בנייני ההדר הפומבלי, ולא רחוק מהם, הזמן וההזנחה מפוררים באיטיות כרכובים מעוטרים וכותרות מסוגננות.
תפארת העבר ניכרת בשני מוטיבים קישוטיים אופייניים המקשטים בניינים או מדרכות. האזולז'וס, אריחי קרמיקה צבעוניים שמקורם בארכיטקטורה הערבית, והאמפדראדוש, פסיפסי מרצפות בשחור (אבן בזלת) ובלבן (אבן גיר) במוטיבים המוכרים (ספינות מפרש, עוגנים, גלים) מימי העושר והאושר. חובבי אמנות יוכלו למצוא בליסבון מוזיאונים עשירים בשכיות חמדה.
מוזיאון גולבנקיאן מציע הצצה באוסף פרטי, שפע יצירות אמנות וחפצי חן מכל העולם, שתרם הנדבן הארמני המנוח לטובת הליסבונאים ואורחיהם. יש בו מעט מכל דבר ולכן אין הוא מייגע למי שדי לו בשעה קלה של שוטטות בין יצירות אמנות.
העיר מבטיחה סיפורים מרתקים על כל צער ושעל, ומסלולי טיול וביקור לכל נטיית לב. חובבי צמחים ימצאו בגני אדוארד השביעי, את הגנים הבוטניים ובהם חממות עם עצים עתירי עלווה ירוקה או קקטוסים. מבקשי ההדר יוכלו לשוטט שעה ארוכה באזור הביישה המסחרי, לפסוע בין פסלי לוחמי חירות בשדרות העצמאות, להתרשם מכיכר המשקמים (פראסה דה רשטאורדורש) ומהאנדרטה שהוקמה בה לציין את השחרור ההיסטורי משלטון ספרד, להתפעל מתחנת הרכבת הראשית המנואלינית ולהזכר במשפטי האוטו דה פה שהתקיימו בכיכר רוסיו, בחזית בנין התיאטרון הלאומי שניבנה על חורבות ארמון האינקוויזיציה בטיול לפורטוגל. הליכה נוספת בין הבתים בני המאה השמונה עשרה תביאכם אל פראסה די פיגראס, או לשפת הטז'ו ולפראסה דו קומרסיו (כיכר המסחר) הנקראת גם כיכר הסוס השחור, לכבוד פסל הסוס והמלך ז'וזה הרוכב עליו, ובל נשכח את פומבל ידידנו שמדליון עם ראשו מקשט את חזית הפסל. הבתים והשערים היפים באזור הזה הרי חייבים לו את קיומם.
פסל ישוע המלך, המתרומם כצלב בצידו השני של הנהר, יזכיר לכם כי ברזיל היתה שייכת בעבר הלא רחוק לאמא פורטוגל, בהיותו העתק המדויק של פסל הצלוב המפורסם של ריו דה ז'נרו. גשר ה-25 באפריל, המעביר על פניו אלפי מכוניות ועשרות רכבות ביום הוא תזכורת למהפכת הפרחים של שנת 1974, אז השתחררה פורטוגל משנות דיקטטורה ארוכות ואילו גשר וסקו דה גמה, המתרומם במזרח העיר, ונמתח לאורך 17 ק"מ בחלקו הרחב של הנהר, בא להעיד כי לפני שנים התקיימה בליסבון תערוכת אקספו שהוקדשה לאוקיינוסים.
מי כמו וסקו דה גמה, המגלה הידוע, זכאי לתת את שמו לגשר שנחנך במיוחד לאירוע זה. רובע האקספו שווה ביקור ולו רק בזכות האקווריום השני בגודלו בעולם, המכיל מכל יצורי הים כמעט - דגים מוזרים וכרישים, אלמוגים וסוסוני ים, פינגוינים ושחפים. הרובע שהכיל את התערוכה, הוסב לשכונת מגורים עם מרכזי תרבות ומסחר. גם מוזיאון הכרכרות המפורסם של ליסבון עבר לכאן.
חובבי הקניות יוכלו למצוא בסמטאות העיר חנויות ביגוד או הנעלה בסגנון של פעם, או חפצי תיירים ובהם עבודות יד, רקמות, מוצרים משעם, אריחים וכלים מקרמיקה ועוד כל מיני מזכרות להניח בבית ליד המאפרה עם ציור מגדל אייפל. המבקשים קניות בנוסח מערבי, יוכלו לבקר באחד משני מרכזי קניות חדישים הפתוחים עד שעת לילה מאוחרת. באמודרש, בניין ורוד ומוזר בלב העיר. ובמרכז קולומבו, קניון מגלומני בשוליה, תוכלו למצוא סופרמרקטים רחבי ידיים, בוטיקים עם כל המותגים האחרונים, ושפע מסעדות ובתי-קפה.
ובאשר לגסטרונומיה, ליסבון, המשתלבת במרחב העולמי מציעה רבגוניות גם כאן. מפיצה האט ועד מקדונלד'ס, מסעדות דגים ואוכל מקומי טיפוסי ואם אתם מתגעגעים ממש - תגלו בקולומבו אפילו פיתה עם טחינה ושווארמה. המטבח המקומי פשוט וטעים להפליא, מלא בעשבי תיבול. נסו מרק פירות ים מוקרם. המשיכו עם דג, ערימת סרדינים בגריל או סטייק מדג החרב (אספדרטה) החביב על המקומיים במיוחד. אם אתם לא אוהבים את טעם הים בקשו את העוף המקומי בתיבול פיקנטי. אחר כך התפנקו על אחד מהקינוחים שבסיסם ביצים מוקפצות ואפויות, וסיימו בקפה.... זה שמיובא מברזיל, הבת שאבדה. מה עוד אפשר לבקש לסיום מוצלח של ארוחה
אם כבר בחרנו לגלות את פורטוגל, טוב לעשות זאת עם מדריך מנוסה ו "גרופי" ומנחיל את המורשת לישראלים תאבי עומק והיסטוריה.
פורטוגל שווה טיול בפני עצמה, היא משופעת בהיצע רב ומגוון של נופים, חופים, אתרי נופש, ואתרים היסטוריים. לא בכדי מבקרים בה כמדי שנה כעשרה מיליון תיירים.
החל מהתקופה הפרהיסטורית עברו בפורטוגל עמים שונים כמו היוונים, הפיניקים, הרומאים, הויזיגותים והמורים, אך את עיקר רישומן השאירו המאות ה-15 וה-16 - תור הזהב, תקופת התגליות של פורטוגל. בתקופה זו נאבקה פורטוגל מול ספרד על מעמדה כמעצמה הימית מספר אחת בעולם. פורטוגל שלטה על הדרך להודו ולמזרח הרחוק, גילתה את חופי אפריקה, את כף התקווה הטובה ואת ברזיל ופתחה בפני אירופה את שערי העולם.
שנים רבות עצר הזמן מלכת בפורטוגל והאימפריה העצומה נותרה מדינה נחשלת, בהשוואה לשאר אחיותיה האירופאיות, אך בשנים האחרונות, ובעיקר לאחר כניסת פורטוגל לשוק האירופאי המשותף ולאחר שהתקיימה בה תערוכת אקספו העולמית בשנת 1998 התעוררה הנסיכה מתרדמתה ומצמצמת פערים בצעדי ענק, פתוחה ומסבירת פנים לאורחיה הרבים אם כי המשבר הכלכלי באירופה לא מבשר טובות לכלכלה המקומית.
איך מגיעים? בשנים האחרונות, מאז חדלו אל על וטאפ הפורטוגזית לטוס לליסבון מתל אביב, צריך להתאמץ כדי להגיע לטיול בפורטוגל. גם חברות הצ'רטר טרם גילו את פורטוגל, או עדיין לא מאמינות לגמרי בפוטנציאל התיירותי שלה. עד אז, כדי להגיע לליסבון משתמשים באל על דרך יעדיה באירופה וטיסת המשך לליסבון בחברות התעופה האירופאיות: איבריה, דרך מדריד או ברצלונה קלמ, דרך אמסטרדם. לופטהנזה, דרך מינכן או פרנקפורט או בכל שילוב אחר של נוחות ו/או מחיר לפי המלצת מארגני הטיולים.
לטיול מאורגן לפורטוגל שבירתה היא ליסבון לחץ כאן
כל הזכויות שמורות לפגסוס ישראל בע"מ
ט.ל.ח