לפני שבע שנים היה זה העם האמריקני שכתב מחדש את דפי ההיסטוריה מיד לאחר ששלח גבר שחור אל הבית הלבן. כעת, נראה שהיומנים נפתחים בשנית ולו רק כדי להושיב לראשונה אי פעם נשיאה - הילרי קלינטון - בחדר הסגלגל. אבל ככל שתושבי ניו יורק, ג'ורג'יה או קליפורניה מציבים מראה פמיניסטית לתושבי העולם, נראה שלארה"ב כולה יש עוד המון מה ללמוד מהשכנים בדרום, לפחות בכל מה שקשור לייצוג נשים בפוליטיקה.
יבשת דרום אמריקה מתהדרת בשורה של נשים מנהיגות בעבר ובהווה. ברשימה הנשית נמנות נשים כמו: ורוניקה מישל בצ'לט חרייה, נשיאת צ'ילה המכהנת (כהונה שנייה); לאורה צ'ינצ'ייה מירנדה, נשיאת קוסטה ריקה עד לפני שנתיים ששימשה בעבר גם כסגניתו של נשיא המדינה, אוסקר אריאס סאנצ'ז, וכשרת המשפטים בממשלתו; וכריסטינה פרננדס דה קירשנר, נשיאת ארגנטינה שכיהנה בשתי קדנציות שבאו אל סיומן בסוף השנה החולפת.
אך עם כל הכבוד לאלה, ויש כבוד, השם החם היום הוא: דילמה רוסף, נשיאת ברזיל המכהנת הניצבת בימים אלה בפני הדחה המטלטלת את מדינת הענק רגע לפני אולימפיאדת ריו. 342 חברי הבית התחתון בקונגרס של ברזיל הצביעו בחודש שעבר בעד הדחתה, ובכך עברו את רף הקולות הדרוש לקידום מהלך ההדחה.
עתידה צפוי להיקבע סופית בקרוב בסנאט. הדילמה של דילמה היא תוצר של מיתון קשה המפלג את מדינת הענק ושל פרשת שחיתות גדולה שנקשרה בשמה ובחברת הנפט הממשלתית "פטרוברס". בעוד הגברת הראשונה נלחמת על חייה הפוליטיים ("תנו לעם לשפוט בבחירות חדשות", אמרה במה שנראה כמו נאום גסיסה לפני מספר ימים), נראה שכוחן של פוליטיקאיות במדינות אחרות ביבשת הלטינית אינו מאבד גובה. נהפוך הוא.
_6.jpg)
טלנובלה לטינית
עם או בלי קשר להדחה הצפויה, דרום אמריקה היא עדיין מעצמה מגדרית בכל מה שקשור בייצוג נשי במסדרונות הפוליטיקה. הכיצד? מעריכים שהמציאות הכלכלית העגומה ביבשת הובילה נשים, ובמיוחד נשים חד הוריות, לטפח קריירה ולהפוך לנשים חזקות, קשוחות ומודל לחיקוי קביל גם על בני המין השני. עוד מעריכים כי מאחורי כל פוליטיקאית עומדות אלף נשים המתמודדות בחיי היום יום עם קשיי עבודה ופרנסה והן אלה שחוללו את השינוי בהלך הרוח הציבורי ביבשת המצ'ואיסטית כל כך.
בד בבד, נשאלת השאלה האם התופעה של נשים מנהיגות אכן מבשרת על שינוי אמיתי ביבשת? כנראה שמוקדם עדיין לחתום על כך באותיות קידוש לבנה. העובדה שגברות ראשונות רבות כל כך, והכוונה היא לנשותיהם של נשיאים (גברים) לשעבר, המתמודדות על הנשיאות ועל תפקידים פוליטיים בכירים אחרים ברחבי היבשת – רק מוכיחה את קיומה של דמוקרטיית כלאיים באמריקה הלטינית ואת הפיתוי של הנשיאים הפורשים להנציח את עצמם בשלטון במסלול מעגלי.
בין הנשים/אלמנות של נשיאים לשעבר שסללו את דרכן אל הכס, נמנות בין היתר, קירשנר מארגנטינה שהחליפה בתפקיד את בעלה, נשיא ארגנטינה לשעבר נסטור קירשנר. מפורסמת אחרת בגרסה הלטינית של "משחקי הכס" היא מריה אסטלה מרטינס דה פרון שהייתה רעייתו השלישית של נשיא ארגנטינה חואן פרון ושימשה כסגנית נשיא בתקופת נשיאותו השנייה של בעלה ומונתה לעמוד בראש המדינה כנשיאה אחרי מותו.
לא רק הנשים
אגב, רעייתו השנייה והמפורסמת יותר, מריה אווה דוארטה דה פרון, הידועה בכינויה אוויטה, שזכתה במותה למחזות זמר וסרטי קולנוע, זכתה בחייה להערצת המוני העם הארגנטינאי, בני מעמד הפועלים, אולם לא הצליחה לקבל מינוי רשמי של סגנית נשיא לצד בעלה בשל התנגדות האליטה הצבאית במדינה. ויש גם את לוסיה טופולנסקי, רעייתו של נשיא אורוגוואי לשעבר, חוסה מוחיקה, המכהנת כסנאטורית.
אבל הנשים המיוחסות לא לבד: בטלנובלה הלטינית הזו גם מקומן של הבנות - לא נפקד. דוגמה אקטואלית לכך היא קייקו פוג'ימורי, בתו בת ה-40 של נשיא פרו לשעבר, הרודן אלברטו פוג'ימורי, הנמק בכלא על פשעי מלחמה נגד בני עמו בשנות התשעים, שהעפילה בחודש האחרון לסיבוב השני בבחירות הנוכחיות בפרו ויש המנבאים לה ניצחון סוחף.
מנגד, יש שיאמרו שמגמת הנשים-של איננה מוגבלת רק לאמריקה הלטינית. כאמור גם לשכנה מצפון, ארצות הברית, יש אשת נשיא לשעבר, הילרי, המתמודדת על הנשיאות. ואולי הפעם, אחרי כישלונה בסיבוב הקודם, תנצח ותעשה היסטוריה – נשיאה ראשונה למעצמה הגדולה.
לכל הטיולים המאורגנים בדרום אמריקה
כל הזכויות שמורות לפגסוס תייירות ונסיעות בע"מ
ט.ל.ח