המיתולוגיות היוונית והרומאית פסחו על סיפורו הרומנטי של אורפאוס, אבל זו הבולגרית העניקה לו מקום של כבוד. סיור בהרי רודיפי שבדרום בולגריה, בטיול מאורגן לבולגריה, מחזיר את האגדה לחיים
את השפעות המיתולוגיה היוונית אפשר לפגוש גם מחוץ לגבולותיה הגיאוגרפיים. כיאה לתרבות שמושפעת מתוואי טופוגרפי הררי, שמאופיינת במעבר מסובך וקשה ממקום למקום, אין זה מפליא שמעבר להרים נמצאים עמים שונים עם סיפורים דומים. אחד מהסיפורים האלו עוסק באורפאוס, בן העם התראקי שחי באזור שהיום הוא גבול בין בולגריה ויוון (ותראקיה לפני מעל 2,000 שנה).
כנראה שלא תוכלו ללמוד הרבה על אורפאוס מהמיתולוגיות היוונית או הרומאית, אבל אצל התראקים, עם מהבלקן שחיי בדרום בולגריה של היום, מעמדו היה רם. אורפאוס נולד לאויגרוס, מלך תראקיה, ולקאליופה, אחת מתשע המוזות והחשובה מביניהם. היא גם הייתה המלווה של האל אפולו ופטרוניתה של השירה האפית.
אורפאוס, שנולד באזור בולגריה של היום, נולד עם כישרון ייחודי לנגינה ולשירה. הסיפורים גורסים שהוא היה כה מרגש בנגינתו, עד כדי כך שהאלים הפסיקו את פעולותיהם כאשר הוא ניגן, גיבורים לקחו אותו למסעות מלחמה על מנת להשקיט גלי ים וסערות, וגם בעלי החיים נאלמו ונרגעו כשניגן. אורפאוס אהב במיוחד לנגן לאהובתו, אורידיקה, עד שמתה מהכשת נחש ונלקחה לעולם המתים. ליבו של אורפאוס נשבר. במסע רווי ערמומיות, תחכום, כושר אלתור אך גם תכנון מעמיק, הצליח להגיע אורפאוס אל עולם השאול. הוא נכנס דרך מערה אל ממלכות האדמה, חצה נהר והפנט את קרברוס, כלב השמירה בעל שלושה ראשים וזנב דרקון. בעזרת נגינתו הצליח, בסופו של דבר, לשכנע את אלי השאול להחזיר לו את אהובתו, אך אלו התנו את החזרתה בכך שלא יעז להסתכל עליה עד שיצאו מהשאול לפני האדמה.
אחרי מסע מפרך שלקח שעות רבות, כשהוא מותש ועייף, חדר לליבו של אורפאוס הספק שאולי אהובתו לא באמת איתו. ברגע של חולשה, ממש לפני שהוא עולה על פני האדמה, שלח מבטו אחורה ומיד ראה את אהובתו נעלמת לו לתמיד. מרוסק, שבור ועצוב, נפל אורפאוס לשינה טרופה ממנה התעורר בעקבות הבזק אור, רק כעבור אלף שנים. האגדה מספרת שאורפאוס חשב בליבו שאם יש עוד אור אז יש גם תקווה.
ביקור בבולגריה מפגיש את המטיילים עם אורפאוס לאו דווקא בערים הגדולות ובכנסיות, אלא בטבע הפראי ועוצר הנשימה. הבעת הטיול באזורי הטבע במדינה עולה התחושה ששטחי הטבע עוד לא התמסחרו ושהזמן בהם עמד מלכת מזה עשרות אלפי שנים, לכן קל עדיין לדמיין את האלים שהסתובבו כאן.
בדרום בולגריה של היום, לא הרחק מהגבול היווני, מתנשאים להם הרי רודיפי. אלו הרים יפים במיוחד, שבגלל גובהם הלא רב מאפשרים לבני אדם סביבת מחייה שהטבע משתלב בהם היטב. ביקור בהרים הללו הוא ביקור בבולגריה האותנטית, בה תפגשו בכפריים טובי לב שיזכירו לכם את אורפאוס, שעל פי המסורת – המערה אליה צלל כדי להציל את אהובתו ממוקמת באזור ההרים.
ביקור באחת המערות בהרי רודופי יוכל להסביר במעט את המשימה הבלתי אפשרית שלקח אורפאוס על עצמו. אמנם כיום חלק מהמערות בבולגריה מצוידות בחשמל, בהדרכה ובתחבורה, אבל בביקור במערות חשבו בבקשה על אורפאוס, שצלל לעומר המערה ללא חשמל או הגנה על מנת לנסות להציל את אהובתו. כמה שקט היה לו? איך הוא לא איבד את הדרך? האם הוא פחד?
וכיצד מסתיים סיפורו של אורפאוס? אמנם ניסיון ההצלה שלו היה הרואי וראוי, אך הוא הבין שבסוף גורלם של כל חיים נידון להסתיים. הוא הביט בטבע, הפנים את המחזוריות האינסופית שלו, המשיך את דרכו כנווד בהרים עם כלי הנגינה שלו, והנעים את זמנם של התראקים שהיו צמאים לנגינתו.
במאה השישית לפני הספירה התפתחה בבלקן דת האורפיזם, דת מסתורית במיוחד שהאמינה והדגישה את גלגול הנשמות. בעת ההיא, אורפיזם היתה שם נרדף לדרך רוחנית לחיות את החיים ולהתמסר לגלגולי הטבע. גדולי הדור היו קשורים בזרם זה, למשל פיתגורס, הפילוסוף והמתמטיקאי פורץ הדרך, אם תרצו לראות את אורפאוס גם בישראל אתם יכולים לקפוץ לגן הלאומי ציפורי שם ניתן לראות פסיפס של אורפאוס מנגן לחיות שמאזינות לו.
לטיול המאורגן בבולגריה
כל הזכויות שמורות לפגסוס תייירות ונסיעות בע"מ
ט.ל.ח