מרוקו נחשבת לאחת המדינות הגדולות והמגוונות בעולם וגם שנדמה שכבר ראינו הכול, בקצה הטיול המאורגן למרוקו מחכה עוד הפתעה.
גיוונה הדמוגרפי של טיול למרוקו נעוץ במיקומה הגיאוגרפי שנמצא בקצה המערבי של העולם הישן ושימש כגשר מעבר בין אפריקה לאירופה לאורך ההיסטוריה. שונותה האקלימית של מרוקו מיוחדת במינה וכוללת רצועות חוף ים תיכוני, אזורים גבוהים, קרים ומיוערים ומישורי מדבר צחיח וקיצוני. המיקום הגיאוגרפי המרכזי והמגוון האקלימי יצרו במרוקו במהלך השנים מגוון אתני מיוחד מאוד.
בערי החוף ובערים הגדולות ישנו רוב ערבי מוסלמי שהגיע עם הכיבוש הערבי במאה השביעית, השמינית והלאה. בתוככי הארץ נמצאים הברברים, תושביה המקוריים של צפון אפריקה. אלו שבטיים ייחודיים ועתיקים בעלי תרבות עשירה ושפה משלהם שהתקיימו מאות בשנים בצפון אפריקה לפני הגעת האסלאם. בהגעתו התנגדו לו מאוד אך בהמשך ולאחר מאבקים קשים הפכו בעצמם למוסלמים.
מרוקו הייתה יעד אליו הגיעו משלחות מכל רחבי העולם והדתות. פורטוגזים שהגיעו בעקבות בניית ציי הים הגדולים והניסיון לגלות את העולם, ספרדים אימפריאליסטים וצרפתים קולוניאליים, יהודים ונוצרים שהגיעו בעקבות המאבקים מול חצי האי האיברי.
טיול מאורגן במרוקו הוא ללא ספק חוויה מעוררת חושים בכל תחום ובתחום האתני יותר מכל. הגעה למרוקו כוללת נחיתה בדרך כלל בקזבלנקה. בהמשך הביקור מבקרים בערים הגדולות ומשם ניתן להגיע עד למדבר סהרה, המקום המרוחק ביותר במדינה. בהגעה לסהרה, אחרי שכבר נראה שראינו הכול מחכה ההפתעה האתנית הגדולה, הטוארג. הקבוצה הקטנה והמשמעותית שחיה כמיעוט קטן בחלק המזרחי של האטלס בניגוד לרוב המכריע של תושבי מרוקו.
הטוארג הינם שבטים נוודים המשתרעים על כל חלקיו של מדבר הסהרה. לאורך ההיסטוריה חיו בעיקר בחלק הצפון מערבי וכיום הם נפוצים בעיקר במערב. לא בכדי הם כונו על ידי האנשים הראשונים שפגשו אותם "האנשים החופשיים", הם בעלי שפה וכתב ייחודיים ובעלי תרבות עתיקה אשר נשמרים בקנאות.
מקור השם "טוארג" כנראה מתייחס לאזור בו אותרו לראשונה "טרגי" והסממן הבולט ביותר של השבט הוא הגלימה בצבע כחול – טורקיז, צבע עמוק ועשיר שמתעצם על רקע המונוטוניות של החום והצהוב בסהרה. גם בשנים האחרונות ניתן לראות כי בני השבט מקפידים לא פחות מבעבר על הלבוש המסורתי, גלימה כחולה וכיסוי הראש הכחול המייצגים את צבעי החג של הגברים, שבהדרגה הפכו להיות צבעי היום יום. או, שאצלם כל יום חג.
בעיקר בגלל החזות המרהיבה, בני הטוארג הציתו את דמיונם של הרפתקנים, טיילים וחוקרים מהמערב ששמעו עליהם והגיעו עד הסהרה הרחוקה להיפגש עם השבט המסתורי.
מאות שנים שהטוארגים שולטים במסחר שיירות הגמלים בסהרה. הם נחשבים לאלו שיסדו את הדרכים הקשות בין הערים הגדולות במערב אפריקה ופתחו את הדרך בינם לבין חופי הים התיכון. דרך זו הייתה משמעותית בימי הביניים שכן דרכה התבצע מסחר בין אסיה לאירופה ולטוארגים היה מונופול שליטה על חלק גדול ממנה.
הטוארג, שבמקורם אינם נוודים אימצו את התרבות מהערבים שהגיעו במהלך ימי הביניים. החיבור בין אנשי מדבר לגמלים היה טבעי ופשוט. מאז דרכיהם התפתחו, התקשורת התקדמה והם הפכו להיות שבט גדול ומסודר. בתור שבט מפותח טכנולוגית, פוליטית וכלכלית יש להם חלק בהיסטוריה העצובה של היבשת כשהשתתפו בסחר העבדים שהשתלב בחברת הטוארג בצורה טבעית. מקדמת דנא הטוארג ידועה כחברה היררכית, בה למעמד האצולה נתנו זכויות יתר.
המעמדות בחברת הטוארג הכתיבו את העיסוק הכלכלי לפי דרגת יוקרה. עבודת המרעה שהיא עיקר התרבות הטוארגית הותאמה למעמד חברתי מסוים. האצילים היו הלוחמים שמגנים על השבט, מנהלים את המלחמה ונהנים ממסחר רחוק המניב הכנסות מכובדות. המעמדות הנמוכים יותר עסקו בעיקר במלאכות ובקיום המעמדות הגבוהים.
בתקופה הקולוניאלית, בזמן השתלטות צרפת על מרוקו היו הטוארגים מהנחושים ביותר למרוד ולהילחם. מבחינת טוארג, חופש היה הדבר החשוב ביותר ועליו אין להתפשר. ערב כניסת הצרפתים לאפריקה היו בני הטוארג מאורגנים במספר תתי שבטים שחולקו לקבוצות קטנות ומגובשות יותר. אותם קבוצות של מתנגדים מגובשים וקשוחים לא הצליחו להתמודד עם הנשק הצרפתי החם והחדיש שקטל בצורה אכזרית רבים מהם. לאחר ניסיונות אלו דוכא המרד, נחתמו הסכמים ונשמר סטטוס קוו בין הטוארגים המרוקאים לכובשים הצרפתים.
בעקבות התעצמות מדינות הלאום עם דגש אתני ממוזער, חלוקה מלאכותית של אפריקה ועצמאות היבשת בשנות ה60 נאלצו הטוארג להתפצל למספר מדינות כמו מרוקו, ניז'ר, מאלי, אלג'יריה, לוב ובורקינה פאסו.
על אף העובדה שהטוארג התנהלו כשבט עצמאי בעל תרבות ייחודית, בעקבות גילויי כתבים וממצאים ארכיאולוגיים בשנים האחרונות, טוענים חוקרים רבים כי הטוארג הם צאצאי הברברים של אזור לוב.
לעוד טיול מאורגן למרוקו
כל הזכויות שמורות לפגסוס ישראל בע"מ
ט.ל.ח