פירות אקזוטיים / משה שניר

יש מי שנוסע לא רק בעקבות נופים ואתרים אלא בעקבות תרבויות ומאכלים. הצצה לפירות המזרח-הרחוק.

מי אמר שטיולים מאורגנים למזרח הרחוק הם רק עניין של גיאוגרפיה? הסקרנות להכיר יעדים אקזוטיים, מדינות רחוקות, תרבויות נסתרות היא גם לנסות ולהכיר את האוכל, הטעמים והצבעים המלווים את אותם יעדים, את אותן תרבויות. יצאנו להכיר את המגוון האינסופי של הפירות הטרופיים, חלק מוכר לכם מחנויות בארצנו אך חלקם שונים ומוזרים.
האיזורים הטרופיים, הניחנים בכמויות משקעים גבוהות, טמפרטורות גבוהות ולחות גבוהה מניבים את המגוון הגדול ביותר לש פירות בעולם, בעסיסיות ומתיקות שאין דומה לה בעולם, במבחר צורות, צבעים, גדלים וטעמים וכן בשלל ריחות וניחוחות.
עיברו ליד דוכן המוכר את פרי הדוריאן ותראו את ההתקהלות הגדולה סביבו בכדי לטעום את מלך הפירות בעל הפרי העשיר והבשרני. עיברו בסמטאות השווקים גדושי פירות בצבעים, צורות וגדלים שונים ותכירו מגוון אינסופי שלחלקם אין אפילו שמות בעברית.
לאורך הכבישים ממוקמים דוכני עץ קטנים בהם מוכרים החקלאים מיני מנגו מהמתוקים בעולם, אננס טרי ותרכיזי מיץ, קוקוסים יבשים וטריים וענפי ליצ'י גדושים בפירותיהם האדומים, בין דוכני הפירות, הצבעים והריחות, מובילים אותנו מדריכי פגסוס בצוות טיולי פגסוס, מגלי עולמות ידועים במקומותינו, מובילים במיומנות של ממש בין סוגי הפירות בדוכנים הריחניים של המזרח.

קוקוס

אנו מכירים ברב המקרים את הקוקוס היבש לאחר שגורר לסיבים העדינים. בדרום מזרח אסיה אוכלים את הפרי הבשרני, שותים את חלב הקוקוס ומשתמשים בו לבישול. מהצוף עושים זוכר ושמן קוקוס. בקליפות היבשות של הקוקוס משתמשים כחומר בעירה וכחומר לקירוי גגות.

קשיו

כולנו מכירים את האגוז הקטן שצורת ירח לו הנמכר בקיוסקים. מעטם מכירים את הפרי ממנו מסתלסל האגוז ועוד פחות את טעמו המופלא של פרי זה. פרי שכנראה הגיע על-ידי ספנים פורטוגלים מהאזורים הטרופיים של ברזיל אל דרום מזרח אסיה. בעצם הפרי הוא החלק המוכר כאגוז והפרי המדומה או הגבעול המעובה הרוכב מעליו, ממנו מייצרים תמציות ארומטיות למיצי פירות.

דוריאן

הפרי היחיד בעולם שנאסרה כניסתו למטוסים ובתי מלון בשל ריחו העז. יחד עם זאת זהו הפרי הנחשק ביותר בטיול לדרום מזרח אסיה. סביבו נרקמו אגדות וסיפורים על היותו מעורר אהבה ומגביר את האון הגברי. אחד מחוקרי הטבע הנודעים בעולם תיאר את הפרי כרך כחמאה, מתובל בשקדים, בעל מרקם של גבינה ומתיקות של דובדבן.

שזיף יאווה

נראה קצת כמו זיתים, אך היות וזית אינו צומח בחבלים הטרופיים הטעות בין המטיילים נפוצה וכולם מבלבלים בין שזיף יאווה לבין זית. בטעמו ומרקמו הוא מזכיר ענבים ובאיי אינדונזיה משתמשים כתמצית רפואית לאולקוס וכאבי בטן.

ליצ'י

מוצא הליצ'י בדרום סין ומשם התרחב גידולו לאפריקה המשוונית, מדגסקר ואפילו בישראל. הסופר הסיני שהוגלה לדרום כתב כי הליצ'י היה הנחמה היחידה עבורו. הפרי משמש רבות במטבח הסיני והוא משימורי הפרי הנמכרים ברחבי עולם.

מנגוסטין

מהעדינים שבפירות האקזוטיים. צבעו הסגול, הארומה העדינה ובשרניות הפרי עושים אותו לאחד הפירות הטרופיים המיוחדים. גם פרי זה משמש ברפואה העממית ובעיקר להורדת חום.

מנגו

מוצאו של המנגו בצפון הודו משם הגיע לדרום מזרח אסיה כבר לפני אלפי שנים. ספנים ערבים העבירו את הפרי לאפריקה המשוונית והפורטוגלים הביאו אותו לברזיל. יבולים עצומים של מליוני טונות פרי נקטפים מדי שנה בהודו, פאקיסטן, פיליפינים, מכסיקו, סין ודרום מזרח אסיה. קיימים עשרות מינים בעולם מלבד ההיידן והמיה המוכרים בישראל, בעלי טעמים שונים: מהמנגו הבהיר והמתקתק בתאילנד, דרך המנגו הקטן והעסיסי בפיליפינים, ועד הארומטיים של אינדונזיה. בארצות אסיה משמשים העלים וקליפת הפרי לעצירת דימום. חלק ממיני המנגו נאכלים בוסר, וחלקם משמשים בסיס לרוטבי הצ'טני בהודו וציילין.

פאפייה

צמח הפאפייה הוא מהמעניינים בפירות הטרופיים. זהו עשב שמגיע לגובה של מטרים ונראה כעץ. מוצאו במכסיקו אך הוא מוכר היום בכל ארצות הטרופיות, ומהווה מרכיב חשוב בתזונה בארצות אלו. קל לגדל אותו וניתן להשתמש בו במגוון של צורות בישול, יבולו רב ואין ספק שהמטעם הטוב ביותר הוא סלט הפאפייה הירוקה התאילנדי... הפרי עשיר בויטמין C וויטמין A ובפפאין, אנזים המצוי בפרי משמש לפירוק חלבונים ומהווה מרכיב חשוב במוצרי קוסמטיקה ותרופות.

אפרסמון

מוצאו של האפרסמון בדרום סין. האפרסמון שמוזכר במקורות יהודיים עתיקים הוא צמח בושם ממשפחה שונה, ורק בשל הדמיון בשם קיבל הפרי את שמו העברי.

אננס

הפתעה... האננס הוא שיח נמוך, שגובהו כ-80 ס"מ ועליו כשל קקטוס בשרני. כל צמח נושא פרי אחד בלבד. מוצאו מיערות ברזיל ומשם התגלגל לכל האזורים הטרופיים בעולם. הארצות החשובות בטיפוח האננס בעולם הם ברזיל, מכסיקו, תאילנד, חוף השנהב, דרום אפריקה ומאלזיה.