טיול לדרום אמריקה, לריו דה ז'נירו הנקראת על שם נהר שלא תמצאו אותו במפת העיר. הוא איננו קיים כלל. בראשון בינואר שנת 1502 הגיחו מהאוקינוס האטלנטי מספר ספינות פורטוגזיות ושייטו לתוך מפרץ רגוע עטור הרים. הקברניט סבר בטעות שהצי הקטן שלו מצא עגינה בשפך נהר רחב וקרא למקום:" ריו דה ז'ניירו", כלומר הנהר של ינואר. לו היה שואל את פיהם של ילידי המקום, האינדיאנים , שדגו במימי המפרץ לשם המקום היה למד כי שמו גוואנברה שמשמעו זרוע הים. הילידים צדקו כמובן אלא שאת שפתם הוא לא הבין וכך נולדה ריו דה ז'ניירו. הימאים הפורטוגזים התפעלו ממראה המקום ואמרו כי זהו פתחו של גן עדן. ואמנם נופו המרהיב של המפרץ והאיים הקטנים שבו יוצרים מירקם נופי משגע. גם היום כשגרעין העיר התפשט, החוף הורחב בידי האדם, גורדי שחקים צצו, נמל גדול הוקם ושני שדות תעופה נבנו - נחשבת ריו לאחת מהערים היפות בעולם.
_5.jpg)
הטבע העניק לריו מזיגה נהדרת של הרים מחודדים מזדקרים כחרוטי ענק, שפע של ירק ומים. יופי שגם הבנייה הצפופה לא פגמה בקסמו. שניים הם סמליה המובהקים של העיר: הר הסוכר והר קורקבדו. אין תייר שנקלע לריו ולא יעפיל לראש שני ההרים הללו. המראה הנשקף מהם שווה את המאמץ. הר הסוכר ( פאו דה הסוכר) הוכתר בשם זה כיוון שצורתו התלולה מזכירה את הררי קנה הסוכר שנערמו בחוף בטרם ישונעו לאניות שיקחו אותם לאירופה. המראה מלמעלה מהמם בעיקר בשעת השקיעה. רכבל מוביל תחילה להר אורקה הנמוך מעט ומשם קרוניות נוטלות את הנוסעים לראש הצוק. אמנם גובהו רק 396 מטרים מעל פני הים אלא מיקומו, מנותק מההרים סביב, מעניק חוויה מיוחדת בטיול מאורגן לדרום אמריקה.
הקורקבדו שמשעות השם גיבנת הוא נר התמיד של העיר. ביום הוא בולט בשל פיסלו של "ישו המושיע" פורס כפייו לברכה ובלילה מוארת פיסגתו והמתנשאת לגובה של 710 מטרים בזרקורים ונראית למרחקים. ידיו של הפסל שגובהו כשלושים מטר מושטות לצדדים והתושבים מתלוצצים שהוא ימחא כפיים כשהברזילאים יתחילו סוף סוף לעבוד. למרגלות הפסל,פרי יצירתו של פסל צרפתי פאול לנדובסקי. מרפסת תצפית המקיפה את חלקיה השונים של העיר סביב סביב.איך מגיעים למעלה?. לפיסגה ניתן להגיע באמצעות רכבת שיניים או בכביש פתלתל המטפס במעלה ההר. שני האתרים, הר הסוכר והקורקבדו, ממחישים לנו עד כמה יפה העיר הזו במבט ממרומים.
מי שמגיע לטיול בריו וגם אם איננו חובב מושבע של כדורגל לא יכול להחמיץ ביקור באצטדיון המפורסם בעוללם כולו, המאראקנה. איצטדיון ענק זה זכה לכתר "הגדול בעולם" על פי מספר הצופים שנדחסו לתוכו והגיע, על פי הסיפורים, עד ל-200 אלף איש. לרגל אליפות העולם בכדורגל צומצמו מקומות הישיבה והעמידה כדי שיעמדו בתקן הבינלאומי ועתה נעים לבוא בשעריו ולצפות במשחק כדורגל ברזילאי מבריק. אגב, מחיר כרטיסי הכניסה נמוך בהרבה מהמקובל במקומותינו. כר הדשא ידע את רגליהם של מיטב כוכבי ברזיל והעולם. מוזיאון קטן בכניסה הראשית שומר מעט מנופך הימים הגדולים.
הפנינה של ריו הם חופי הים הבלתי נגמרים שלה. אי אפשר שלא להעריץ את חזונם של אבות העיר שדאגו ליצור חיץ רחב של חולות בין שכונות העיר לבין שפת הים .המונים זורמים לכאן יום יום. מי לא שמע על חוף קופקבנה?. הטיילת שלה נמתחת לאורך קילומטרים ומנומרת בבתי קפה ומסעדות ואין ספור מתרחצים. בימי ראשון סגורה השדרה הראשית סגורה ואין מראה יפה מזה של ההמונים המטיילים בנחת לאורכה. בשדרה נמצא מלון שדומה לארמון, קופקבאנה פאלאס שמו. המלון היוקרתי ששועי עולם התארחו בו , הוא אחד האטרקציות של קופקבאנה.. ברחובות הצדדים של השכונה שפע אין סופי של חנויות ובתי עסק.
בטיולינו אנחנו לא פוסחים על שכונות אחרות הנושקות לים: איפנמה ,לבלון ומרחיקים עד בארה דה טיז'וקה היוקרתית. הפזמונאי הברזילאי הנערץ טום ז'ובין התבשם מיפי הנערות החטובות שבחוף וחיבר את השיר האהוב: הנערה מאיפנמה. ואכן, החוף גדוש בנערות יפות גוף בצבע שוקולד שבגד ים מינימלי הנקרא חוטוני קשור אליו בקושי ומגלה טפחיים ויותר מכך. כל יום ראשון נערך באיפנמה "שוק האיפים"- יריד ססגוני של עבודות יד, מזכרות , חפצי נוי ותמונות. לאורך החופים החוליים נטועים רבבות עצי קוקוס ועצי טרמיניליה מצילים. בדוכנים הפזורים בחוף בוצעים המוכרים המנוסים בסכין חדה אגוזי קוקוס ומציעים לקונה חלב קוקונד צונן ומרווה.
אולם לא הכל נוצץ בריו הגדולה. לצלעות ההרים דבוקות ה"פאבלות". שכונות עוני שנוצרו כחלק מתהליך העיור של ברזיל ונטישת אזורי הכפר. פאבלות, שאגב מקור השם הוא פרח בר, מצויות כמעט בכל עיר ברזילאית וממחישות את הפער החברתי והכלכלי השורר במדינה. מרבית התושבים הם ממוצא אפריקאי או מולטים.בתכניות שלנו כלול סיור רכוב בג'יפים והליכה ברגל. עוברים בסימטאות מוכות עוני, פוגשים בילדי רחוב שבית אין להם ואף מבקרים בבתי משפחות. אל דאגה. הסיור בטיול המאורגן לריו, מאובטח ומתואם עם השלטונות שמשקיעים המון בשיפור רמת החיים באזורי עוני ואלימות אלה. מהפאבלות ירידה קצרה ל"דאון טאון". כאן נמצא גרעינה העתיק של העיר שהחלה להבנות רק לפני חמש מאות שנים.
הקרנבל הוא נשמתה של ריו, הדופק הפועם שלה. אין כמו הקרנבל השנתי המזוהה עם העיר. אירוע רב עוצמה זה סוחף את תושבי המדינה כולה עד לאובדן חושים. הקרנבל מתקיים בחודש פברואר אולם גם מי שמבכר להמנע מהבלגן הסוער במהלכו, אירוע שמושך כל שנה מאות אלפי תיירים, יכול להתרשם מרוח הקרנבל בביקור בבית ספר לסמבה בחודשים שקודמים לפסטיבל הגדול בתבל.בין בית ספר רגיל לבין בית ספר לסמבה רק השם זהה. בתי הספר לסמבה מונים אלפיים- שלושת אלפים איש. הם עסוקים במשך חודשים במשימה אחת- הכנות לקרנבל. הכנות אלה כוללות תלבושות, תזמורות, ריקודים, תצוגות ענק,הכל פי הנושא א השנתי, הכל בהתנדבות ועל חשבונם הפרטי של המשתתפים. שיגעון עממי שרק אהבת הכדורגל משתווה לו.
ריו מצוייה בימים אלה במירוץ עם הזמן. בעוד שנה ייפתחו בעיר המשחקים האולימפיים וכרגיל, ההכנות לקראת האירוע הספורטיבי הגדול בתבל עדיין לא הסתיימו. הברזילאים סובלים בשקט את עבודות החפירה הגורמות פקקי תנועה אדירים חיזיון יום יומי. מי שאיננו מכור לספורט בוחר עונה אחרת לביקורו.
בריו דה ז'נרו רצוי לבקר בקיץ. כשאצלנו עונת הגשמים, הסערות ושלג בראשי ההרים, ריו מתברכת בשמש חמימה. זו עונת הטיולים שלנו. הקיץ מתחיל בדצמבר ונמשך עד מארס. עם העליה במעלות החום, עולה קצב החיים בעיר. בלילות ריו אחוזת תזזית ותנועה. אין ספור מועדני ג'אז ובארים עם הופעות אמנים פועלים עד עלות השחר. במסעדות הנקראות צ'רסקוריה מתרוצצים מלצרים נושאים שיפודי בשר של בקר, עוף וחזיר .גם מבלי שיתבקשו הם פורסים נתח ישר לצלחת שלכם.. הצמחונים מסתפקים במגוון סלטים,לבבות דקלים ושפע פירות. אלה שבאים לריו בפעם הראשונה, אין ספק שירצו לשוב אליה. אלה שחוזרים לריו יודעים מה העיר הגדולה הזאת יכולה להציע להם וחשים בה מיד כמו בבית. ריו מחכה לכם.
כל הטיולים מאורגנים לדרום אמריקה
כל הזכויות שמורות לפגסוס ישראל בע"מ
ט.ל.ח