בנוסף לכל האטרקציות של תאילנד, יצאו לה מוניטין בעולם בזכות שרשרת פסטיבלים המתנהלת לפי לוח השנה המקומי.
זה מתחיל עם השלכת שקיות מים על העוברים ושבים בראש השנה, ממשיך עם מאות צבעים וריחות בפסטיבל הפרחים בצ'אנג מאי ונגמר בחיזיון מדהים של נהר עם רבבות סירות צבעוניות המאירות את שמי הלילה הקסום, בפסטיבל "לוי קטונג".
אלף פנים לה לתאילנד האקזוטית. בנגקוק, פוקט, צ'אנג מאי, צ'אנג ראי, משולש הזהב, פאטייה והאי קוסומוי, הם רק חלק מן ההווייה והמורשת העמוקה כל כך של טיול מאורגן לתאילנד.
הישראלים גילו את תאילנד בהמוניהם בעשור האחרון. מה שהתחיל בתנועה דלילה של תרמילאים ומשוגעים לדבר, שחזרו עם סיפורים מופלאים, הפך למוצר תיירותי מן השורה הראשונה למאות טיולים מאורגנים כל שנה ולאלפי מבקרים אינדיבידואליים.
הגברת קצב הטיסות לתאילנד של אל על והאלטרנטיבות הזולות יותר של "רויאל ג'ורדניאן" ואחרים, הפכה את ישראל למדינת יעד נחשבת במיוחד בעיני משרד התיירות התאילנדי. מבין כל האטרקציות של תאילנד - לפסטיבלים שלה יצאו מוניטין בכל העולם. בעיקר בשל שלל הצבעים, הססגוניות והנאיביות מסבירת הפנים של התאילנדים.
לוח השנה התאילנדי מתנהל לפי לוח בודהה המקומי. הלוח כולל לאורך חודשי השנה חגים ופסטיבלים על בסיס עונות השנה, הטבע והחקלאות. חלק מן הפסטיבלים מתנהלים ברמה הלאומית, כמו "לוי קטונג" וסונגקראן. פסטיבלים אחרים הם אזוריים, כמו פסטיבל הטילים במזרח תאילנד, פסטיבל הצמחונים בפוקט ופסטיבל הגשר על הנהר קוואי.
ההשתתפות בספטיבל מסוגו של "לוי קטונג" ואחרים כרוכה בדרך כלל בשהות של מספר ימים באזור והיא שיאו של כל טיול.
מקובל לשלב פסטיבל יחד עם טיול מקיף במזרח הרחוק הכולל את סין - הונג קונג - תאילנד (21 יום), תאילנד והונג קונג (18 יום), תאילנד סינגפור ופוקט (19 יום), הודו, נפאל ותאילנד (22 יום), יפן, הפיליפינים ותאילנד (21 יום), תאילנד הונג קונג וסין (20 יום) או תאילנד לעומק (15 יום).
חודש אפריל הוא החודש של ראש השנה התאילנדי, ובו מתקיים "פסטיבל סונגקראן". זה נחוג בזריקת שקיות מים על עוברים ושבים, בעיקר מקומיים, אבל גם התיירים לא נמלטים מחגיגת "שמחת בית השואבה" נוסח תאילנד. מלבד זריקת מים מתמקד הפסטיבל במצעדים דתיים.
רק במצעדים מוציאים לרחובות את תמונות בודהה המקודשות מן המקדשים. בדומה לנוצרים בשבוע הקדוש שלהם, כך גם הבודהיסטים מתיזים מים, בשמים, פרחים וכל דבר אחר המדיף ריח נעים על הפסלים של בודהה. כל הטקס נועד להודות לבודהה על כל הטוב שהוא מרעיף עליהם, וגם להביע הערכה לנזירים המבוגרים, שבזכות התפילות שלהם, העם הפשוט נהנה מבירכת האל. החג והפסטיבל נחוגים בכל רחבי תאילנד. לפי לוח השנה התאילנדי, אנו נמצאים בשנת 2567 להולדתו של בודהה.
לתייר מומלץ לא להתרגש מן המים הניתזים לכל עבר בטיול לתאילנד. מומלץ להתלבש בלבוש פשוט שאינו עשוי להינזק מן המים, וכך גם יש לנהוג עם מצלמות וחפצים יקרים אחרים.
בפסטיבל המים, מי שיגיעו למקורות השמחה, יגלו בכל עיר גדולה תחרויות של בניית פגודות מחול. בעיקר ליד מקורות מים, נהרות ואגמים, שתאילנד משופעת בהם למכביר.
גם בצפון תאילנד, לאורך נהר המקונג, שזורם מסין ועד לשפכו בוויטנאם, הנהר הוא מקור השמחה ומוקד הפסטיבל. כאן התפתחה תעשייה שלמה של מוצרי אמנות, שיונקת את כוחה גם היא מן הנהרות והמים. לפיכך, תחרות בניית הפגודות נערכת בשפת הנהר שחוצה את כל העיר לאורכה.
החול מן הגדות מועבר לחצרות המקדשים הבודהיסטיים. כאן בחצר המקדש בונים פגודות חול, והזוכה בתחרות ובפסטיבל זוכה בפרס גדול ונחשב במיוחד: ברכה מן הנזיר הראשי.
עצות לראש השנה
בזמן ראש השנה התאילנדי (סונגקראן) כדאי להשתלב באווירה, ולא להימלט מן הנערים שמבקשים להשליך עליכם מים. זה לא מעשה קונדס, זו חובה שמתוך שמחה. כדאי להשתלב בהתלהבות האמיתית והכנה שלהם.
בחודש מאי נחוג כאן הפסטיבל האזורי - באנג פאי, או בשמו המוכר - פסטיבל הרקטות והטילים.
הפסטיבל מתקיים במשולש הברקת במשולש הגבולות: קמבודיה, לאוס תאילנד, להבדיל מאזור משולש הזהב בגבול לאוס, תאילנד ובורמה.
הפסטיבל מתקיים בבטן המזרחית של תאילנד באזור צחיח ודל משקעים. המקומיים מתפרנסים כאן מחקלאות הנזונה מנהר המקונג, הזורם 400 ק"מ בתוך שטח תאילנד. הטיול באזור, למרות הפסטיבל, נושא יותר אופי גיאוגרפי. באזור הברקת ניכרת השפעת החמרים, ששלטו בקמבודיה באכזריות יוצאת דופן.
פסטיבל הטילים והרקטות נחוג ברוב עליצות ויצירתיות. מוקדו הוא בעיר יאסותון. בפסטיבל באנג פאי נערכים מצעדים ססגוניים, תחרויות מלכת יופי ותחרויות הטיל המרשים. בכל ערב במהלך הפסטיבל נורים מאות טילים מתוצרת בית למרומים, כאשר אף לא אחד מן היורים הוא בוגר טכניון, או בית ספר הנדסי.
כל הירי מטרתו לבקש ולשכנע את בודהה שיפתח את ארובות השמיים לקראת עונת הגשמים והמונסונים, האמורה להתחיל חודש מאוחר יותר.
המקומיים בונים רקטות וטילים מתוצרת בית. טילים אמיתיים דמויי סקאד. קני השיגור מבמבוק מונחים בזווית המתאימה, והמטחים עפים לשמיים אפופי העשן.
לאזור מגיעים מבנגקוק, מרחק 5-4 שעות נסיעה לכיוון מזרח. בדרך אתרים חמריים, אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים ונוף אין סופי של שדות, מטעים ועצי פרי. חבל ארץ זה אינו מתויר כמו יתר אתריה המפורסמים של תאילנד.
שיפוד עצמי בפסטיבל הצמחונים
פסטיבל הצמחונים בפוקט הוא האירוע הססגוני של חודש נובמבר. הפסטיבל של האי פוקט, המרוחק 800 ק"מ דרומית לבנגקוק, בים אנדמן, אינו מופע של צמחונות במובן של אוכלי ירקות ופירות במתכונת המוכרת לנו. בפסטיבל הצמחונים בפוקט הכוונה היא לטהר את הגוף והנשמה. להוציא את השדים מן הגוף. על פי נוהלי הפסטיבל אסור לאכול בשר 10 ימים לפני היום המכריע של הפסטיבל.
באותו יום משפדים את עצמם המקומיים בטרנס אמיתי בשלל סיכות, מסמרים וכלונסאות, הננעצים ממש בבשר החי של עצמם. הם מעבירים חרבות ושיפודים דרך העור, דרך הלשון והלחי וגם דרך האף. הם נתלים עם הפנים כלפי מטה עם 8 וגם 10 ווים בגב, על הרגליים ובצוואר. בדרך זו הם מפגינים את החוסן הנפשי שלהם. בסוף המסלול הם לא מהססים גם לדרוך או לשבת על גחלים לוחשות.
מה שמפתיע במיוחד הוא, שכשמוציאים למשתתפים את הקרסים מן הגב הם אינם מדממים, ולאיש אין הסבר לתופעה. פשוט מעשה כשפים המוני ועממי. עשרות ומאות גברים באקסטזה, משופדים, תלויים ומתגלגלים, ואף לא טיפת דם אחת.
זו דרכם של המקומיים להיטהר ולהתארגן, נקיים בגופם, ללא שדים, להמשך הפעילות היומיומית לשנה נוספת. הרבה תרבויות אחרות במזרח הרחוק מציגות אקסטזה לשמה, אם כי בהרבה פחות ברוטליות.
למרות שמדובר בחג צמחוני מקומי, אין כאן כפייה דתית. אורחים ותיירים לא מנועים מאכילת בשר, המוגש בבתי המלון בלי כל הסתייגות, ואכילתו אינה כרוכה בפגיעה ברגשותיהם של המקומיים. מלבד אירועי הפסטיבל כדאי לצאת לטיול באי של ג'יימס בונד (כאן הוסרט אחד מסרטיו) ולבקר במועדון הלילה שטומן הפתעות לצופים.
כל הפסטיבלים והאירועים האזוריים הם בעצם פסטיבל חימום לפסטיבל הגדול מכולם - פסטיבל "לוי קטונג". זהו פסטיבל תאילנדי כלל ארצי, שכל כולו הבעת תודה לאלת המים, על זה שפסטיבל הרקטות הצליח והיה שפע של מים.
כל שווקי הפרחים של תאילנד, במיוחד אלה של בנגקוק, ליד ארמון המלך וליד שוק הצעירים של העיר, הומים כמרקחה 24 שעות ביממה, כדי לספק את כל שפע הפרחים הדרושים לאירועים שבמהלך פסטיבל "לוי קטונג".
לקראת פסטיבל "לוי קטונג" בונים המקומיים סירות קטנות מפרוסות גזע של עצי בננה. הם מצפים אותן בעלים של בננה, וממלאים את הסירות בפרחי אורכידיאה, פרחי גן עדן, ומוסיפים גם נר ומקל קטורת. כל אחד מחויב באופן אישי להוריד את הסירה הקטנה והפרטית שלו, שנקראת "לוי קטונג", לתוך המים. בתוך הסירה מדליקים נר וקטורת, ומצרפים גם מטבע של 10 באט (המטבע המקומי), ומשגרים אותה לגורלה במורד הזרם בלילה.
ואז מתקבל מחזה מדהים. נהר גועש ומוצף ברבבות סירות צבעוניות המאירות את שמי הלילה הקסום, כשהאוויר מלא ריחות קטורת. ילדי העיר שוחים בין הסירות, כדי לזכות במעות הקטנות, תיירים השוכנים במלונות בנגקוק לאורך גדות הנהר, בעיקר במלון "שנגרי לה" או "מריוט רויאל גרדן" ואחרים, זוכים בתצפית מדהימה על האירוע יוצא הדופן ביופיו.
הפסטיבל עצמו מורכב משני ערבים מרכזיים. מרכז חגיגות ה"לוי קטונג" הוא בעיר סוקותאי - עיר הבירה הראשונה של ממלכת תאילנד. העיר נמצאת בצפון המדינה, כ-250 ק"מ דרומית לצ'אנג מאי. שם, בפארק ההיסטורי של סוקותאי, מתקבצים רבבות מקומיים ומאות ישראלים, יחד עם ראשי המדינה, נציגי בית המלוכה וראשי המחוז והעיר. כולם מצטרפים למסכת האורכת כשעה, כשברקע ההריסות הארכיאולוגיות המעניינות של סוקותאי.
המסכת נערכת בלילה, כשמסביב כדורים פורחים (קום לואי בשפת המקום), ענני עשן, וזיקוקים אישיים. טקס הפתיחה של הפסטיבל מתנהל באווירה פסיכודלית בין הפגודות ההיסטוריות.
דגים צלויים וחגבים מוקפצים
לפני הבמה יש גם אגם קטן, המאפשר לקהל החוגג להשיט ברגע השיא של הערב את סירות ה"לוי קטונג". בזמן האירוע כמות התאורה והפירוטכניקה הרועשת מתחרים בהצלחה בכל האפקטים הרעשניים שמייצרת הוליווד בסיטונות.
המסכת מספרת את עלילות העיר והניצחון של התאילנדים על הבורמזים השנואים, עם כובש ששלט בתאילנד במשך מספר דורות.
את הערב השני, למחרת, אפשר כבר לחגוג בצ'אנג מאי. גם כאן החגיגה הגדולה, ומזכירה בססגוניות שלה את הקרנבל המפורסם בברזיל.
בבנגקוק הפסטיבל יותר צנוע. בכל עיר מייצרת העירייה פרח ענק, ומשיטה אותו על המים כדי לציין את השתתפותה בחגיגות.
על גדות הנהר ישנם אינספור דוכני מזון, ומעדנים מקומיים כמו חגבים מטוגנים ומוקפצים, או דגים צלויים על האש.
משפחות שלמות עורכות פיקניקים על גדות הנהר, כדי לחוות ביחד את החלק הוויזואלי של הפסטיבל, ובעיקר כדי לצפות ולהשיט את סירות ה"לוי קטונג".
מי שמגיע לבנגקוק ב-5 בדצמבר יוכל ליהנות מחגיגה (לא פסטיבל) מקומית גדולה לרגל יום הולדתו של מלך תאילנד. המלך ואשתו, צופים בתהלוכות בכיכר המרכזית של בנגקוק יחד עם מאות תלמידי בית הספר ותזמורות נוער שמלוות את האירוע, לצד מצעד של חיילים בבגדים צבעוניים, הרכובים על סוסים מקושטים.
הפסטיבל על נהר קוואי
הפסטיבל של נהר קוואי נחוג בדרך כלל בשבוע הראשון של חודש נובמבר. התאילנדים משחזרים במיומנות, שאפילו הוליווד מתקשה להגיע אליה, את הרגע ההיסטורי של הריסת הגשר על-ידי בעלות הברית. בעיני התאילנדים זוהי נקודת המפנה בכיבוש של היפנים את אדמתם במהלך מלחמת העולם השנייה.
הפסטיבל על הגשר קוואי הוא חיזיון אור קולי שמתבצע ערב ערב, פעמיים בערב במשך כשעה ורבע. במהלך החיזיון משחזרים המקומיים את כל האירועים שקדמו להריסת הגשר.
במסגרת ההפקה מתקינים המקומיים על דפנות הגשר מטעני פירוטכניקה, תאורה וסאונד, כשאת כל אלה מלווה קול הבריטון העמוק של ריצ'ארד ברטון, והמנגינה המפורסמת וקול השריקה של השבויים הגאים בסרט.
בכל ההמולה משוחזרים מחנות השבויים מעברו השני של נהר הקוואי עם קולות מטוסים ופיצוצים. הקהל שומע את נהימות המטוסים, ואת שריקת הפצצות הגולשות עד לפגיעתן במטרה.
לפסטיבל נוהרים גם תאילנדים רבים עם בני משפחותיהם וכמובן, תיירים שגדלו על המיתוס של הסרט המפורסם. מחיר הכניסה לאירוע הוא כ-10 דולרים לאדם.
מחוז קאנצ'נבורי נמצא מרחק שעתיים וחצי נסיעה מבנגקוק. מי שיבקש לבקר באזור הפסטיבל ימצא כאן מספר בתי מלון, שמורות טבע ואתרים, הקשורים במורשת ההיסטורית של הגשר ומלחמת העולם השנייה.
צ'אנג מאי ופסטיבל הפרחים
מאזור הגשר מומלץ לנוע מערבה לכיוון 3 הפגודות באזור הגבול בין בורמה לתאילנד.
מאזור 3 הפגודות כדאי לחזור לכיוון בנגקוק ולהמשיך צפונה לכיוון סוקותאי, כדי להשתתף בפסטיבל הארצי הנושא שם זה, שבו בעצם פותחים בתאילנד את עונת הפסטיבלים.
פסטיבל הפרחים של צ'אנג מאי מתקיים בשבת הראשונה של חודש פברואר. זהו פסטיבל של בירת צפון תאילנד.
מדובר בתהלוכה מפוארת על גבי פלטפורמות וקרונות פרחים. לכל אורך המסלול תזמורות, להטוטנים, רקדניות, מלכות יופי וממריצי קרנבל מקומיים. כל הדמויות וכלי הרכב ינועו במסלול מגשר נוואראט ועד לפארק העירוני, מעוטרים ומקושטים בפרחי לוטוס, אורכידאה, פרחי ציפור גן עדן, יסמין ריחני ועוד מפרחיה האקזוטיים של ארץ מדהימה זו.
כל כלי רכב מבטא את רוחו של המעצב, המפגין צורות של חיי יום יום, מיסטיקה ופרקים מן הדת הבודהיסטית. היצירות המופלאות כולן עשויות מפרחים ומפריטים הקשורים לצומח. כל האלמנטים שזורים בצורה מדהימה ובפדנטיות מרשימה.
המועמדות לתואר מלכת היופי של צפון תאילנד ניצבות על הפלטפורמות בדרכן לבימה הראשית. בערב הפסטיבל נערך במלון "אמפיריאל מה פינג" טקס בחירת מלכת היופי, כשהקהל משתתף בבחירה.
הפסטיבל מתחיל בבוקר, והתהלוכה נמשכת ברצף אינסופי של מצגי פרחים על גבי הפלטפורמות, עד שעות הצהריים.
אחת המטרות העיקריות של "פסטיבל הפרחים" בצ'אנג מאי היא לקדם את שיווק הפרחים של האזור. לנוחות המטיילים נציין כי בתקופה זו של השנה מזג האוויר מצוין, האווירה נהדרת ומדובר בפסטיבל יום בניגוד לפסטיבל "לוי קטונג" שהוא פסטיבל לילי.
מי שמתכנן לנסוע בתקופת הפסטיבל, מוטב שיתכנן זמן רב מראש. קשה להשיג בתי מלון ושירותי תיירות נלווים. אפילו האכסניות מלאות ולתיירות הרגע האחרון כמעט אין סיכוי.
ל"פסטיבל הפרחים" לא מגיעים בשביל 3 שעות וחצי של מצעד. לצ'אנג מאי פוטנציאל תיירותי גדול. בין האטרקציות של המקום: חממות הפרחים וחוות הפילים בהרים, כולל תצוגות התכלית של אילוף ומיומנויות פילי הצפון. מקדש "דו סוטפ" בגובה 1,200 מטר, החשוב במקדשי צפון תאילנד, שהטיפוס אליו הוא אחד משיאי הביקור בתאילנד.
צ'אנג מאי נמצאת בגובה של כ-400 מטר מעל פני הים. הפרש הגבהים בין העיר להרים שממערבה מאפשרים תצפית מרהיבה. בהרים גם מצויים הגנים הבוטניים על שם המלכה סיריקיט. צ'אנג מאי גם מוצפת במרכזי אמנות. מדובר במרכז לתעשיית אבנים טובות, שמשיות ומניפות מנייר, תעשיית עץ וחריטה על עץ טיק ותעשיית משי.
מקדשי צ'אנג מאי גם הם אטרקציה מסורתית של העיר והאזור, יחד עם העיר העתיקה ושער טאפה, שבו מתקיים כל בוקר מצעד הנזירים לקבלת האוכל. בהרים מסביב ניתן לבצע "טרקים" ובמרחק נסיעה של מספר שעות ניתן להגיע להר הגבוה בתאילנד, דו אינטנון. זוהי גם שמורת טבע עם מפלי מים ולגונות מלאכותיות. אזור יפה שמאפשר למצות אותו בתוך מספר ימים.
מפסטיבל הטילים לפסטיבל הפילים
פסטיבל הפרחים יכול בהחלט להיות התירוץ להגעה לכאן, אבל אין ספק, שהסיבה האמיתית היא צ'אנג מאי היפהפייה.
פסטיבל הפילים מתקיים בצפון תאילנד ליד פיצהנולוק. הפסטיבל מרכז כ-150 עד 200 פילים, בתצוגות של ביצועים: עבודה, רכיבה ובידור.
המקומיים מאוד נהנים, אם כי יש משהו מדכא למראה פיל זקן בן למעלה מ-50 שנה, המנגן באמצעות החדק בהרמוניקה.
אם אתם מזדמנים לתאילנד בתקופת הפסטיבלים, ובכל עיתוי אחר, כדאי לנסות ולנפץ מראש את המיתוס של בודי מסאז' ותיירות מין. מדובר בעם נפלא ומדהים, עם מסורת, פולקלור, שמחת חיים, דת מיוחדת במינה ומוטיבציה לעבודת כפיים. כדאי לנסות "להתחבר" למקומיים ולנסות להבין את הרוח ואת האנשים.
בניגוד למקובל לחשוב עד כה, תקופת המונסונים בין יוני לספטמבר הפכה לעונת תיירות לכל דבר.
מה שפעם היה שיאה של עונת מונסון וגשמים שיורדים בלי הרף במשך ימים שלמים, ומציף נהרות, ערים וכבישים, חלף עבר כמעט מן העולם.
מידע נוסף:
טיול מאורגן לתאילנד
כל הזכויות שמורות לפגסוס ישראל בע"מ
ט.ל.ח