שמי סימה אבן, (לא קשורה לאבא, לגאולה אבן וגם לא לשרון סטון), מתנוסס על הספר שכתבתי בנושא תיירות לחו"ל "ארזתם לבד ?!" ובו עצות זהב אך גם סיפורים משעשעים.
בעלת תואר שני במקרא ובתיאטרון מקצועות אותם גם לימדתי לבגרות בתיכון כצנלסון בכפ"ס.
מדריכה מוסמכת של משרד התיירות.
אחרי 25 שנות הדרכה בחו"ל ובישראל, אני מעידה על עצמי ש-הדרכת טיולים היא נשמת אפי.
המוטו שלי : ואהבת לרעך כמוך וגם "גם זו לטובה".
כשאני מדריכה בחו"ל חשוב לי להגיש מידע מעמיק על אותה ארץ אך גם "צימוקים" וסיפורים מתובלים ומצחיקים. במהלך ההדרכה אני מתאימה את עצמי לקבוצה. מטרתי שתהיה לנו חוויה של היכרות עם התושבים, תרבותם, היסטוריה ,מוסיקה, קולינריה ועוד...אני משלבת גם הומור ומיומנויות שרכשתי בתיאטרון (לימדתי קומדיה) והן שגורמות לצחוק והנאה בקרב המטיילים. סוחפת את הקהל לשירה בציבור ומשלבת גם קבלת שבת הכוללת קידוש עם יין מישראל.
מדריכה מוסמכת של משרד התיירות.
בעלת תואר שני במקרא ובתיאטרון.
אירופה - אנגליה, סקוטלנד, אירלנד, וויילס, נורבגיה, שבדיה, דנמרק, פינלנד, ספרד, פורטוגל, גרמניה, איטליה, שוויץ, אוסטריה, צרפת (פרובאנס)
אסיה - יפן
אמריקה - קוסטה ריקה
האי הבריטי יפהפה: הטבע , והערים מהיפות בעולם וכמובן עושרה התרבותי של לונדון. האנגלים עצמם סבלו רבות במהלך ההיסטוריה שלהם מכיבושי עמים כולל ויקינגים ונורמאנים אך הם התחשלו, הפכו לאימפריה אדירה והשפיעו רבות על העולם וגם על ישראל. דוגמאות? סלילת כבישים באספלט, רכבות. מטוסי סילון......
לונדון היא הבירה הכי מתויירת בעולם (20 מיליון בשנה) ויש סיבה : יש שם הכול : ארמון בקינגהאם ולא רחוק עוד 2 ארמונות : ווינדזור והאמפטון קורט, פארקים וגן חיות, שווקים,מוזיאונים, אטרקציות כמו הגלגל המאפשר תצפית לפרלמנט ולביג בן, מאדם טוסו, וה"דאנג'ן". הטאוור ובו תכשיטי המלכה ואפילו רק לטייל לאורך נהר התמז.
הפינה האהובה עליי היא רציף קתרין בו פונדק ששיני הזמן (ביטוי שייקספירי) לא נגעו בו. גם ערים אחרות מעתיקות את נישמתי : באת' העיר של ג'יין אוסטין , מהיפות בעולם עם שילוב מרחצאות רומיים פועלים ורחובות מקושטים בנהר ופארק קסום ועל כל אלה הכיכרות הג'ורגיאנים. יורק היא יופי בפני עצמו : בתי טימבר (לוחות עץ בולטים וביניהם טיח) מהמאה ה-15 ובמיוחד רחוב שיימבלס. קתדרלה מהיפות בעולם שזכתה לכינוי הלב של יורק, שוק פעיל וחלונות ראווה מהיפים שראיתי. יורק שוכנת בין הנהרות אוז ופוז וכולה מוקפת חומה. במרכזה מגדל קליפורד שבו אירע סיפור מצדה שבאנגליה. ב-סטרטפורד מעל לנהר אייבון פעל שייקספיר ושם הוא קבור בכנסיה. העיר עתיקה ומלאה בפרחים ובה בית הולדתו של גאון התיאטרון וגם אחוזה כפרית של הורי אן האתווי אשתו.
קיימברידג' ואוקספורד מציגות את ערי הסטודנטים שלומדים בקולג'ים השונים. מטריניטי קולג' שבקיימברידג' קיבלנו את אייזיק ניוטון ובקולג' באוקספורד צולם הארי פוטר. ועוד לא דיברו על איזור האגמים בו פעלו משוררים שהתפרסמו והפכו אותו לאיזור ההשראה לכתיבת שירים.
מגוון אתרי הטבע מהשפלה ועד להרים, זהות תרבותית מובהקת כמו חצאית הטארטן, חמת החלילים, הוויסקי ועוגיות החמאה (שורט ברד) המבטא המשגע של המקומיים וההיסטוריה המרתקת. לסקוטים יש הומור והתקשורת איתם קולחת. הסדרה "זרה" צולמה כמעט לחלוטין בסקוטלנד ומוסיפה תבלין לביקור בה.
אירלנד ירוקה ואפילו מכנה את עצמה אי האמרלד. תושביה ממוצא קלטי לבביים ומבלים רבות במוסד ושמו פאב. יש בה ערכי טבע מדהימים כמו צוקי מוהר, הערים בה צבעוניות כמו ציורים, המחירים בה טובים והאוכל טעים. הם סבלו כיבוש אנגלי שהביא אף לרעב כבד אך התגברו והחל מ-1970 זינקה כלכלתם כשהם תורמים תרומה אדירה למחשבים (דל) ולהייטק. קלינטון כינה אותם "הנמר הקלטי". האריה השואג בסרטי MGM היה מגן החיות בדאבלין שבה היו אולפני סרטים לרוב.
צאצאי הויקינגים גבוהים, כחולי עיניים ומסבירי פנים. לשבדיה בירה מהיפות בעולם: שטוקהולם השוכנת על 14 איים ומוקפת בעוד 24,000 אייונים , ב-אגם (ימת מאלרן) וים (הבלטי) .לטייל בסמטאות והמדרחוב בגאמלה סטאן =העיר העתיקה זה חלום. העירייה שלהם מהממת וחילופי המשמר הכי מרשימים שראיתי מול ארמון כשהתזמורת מנגנת מארש והסוסים משתתפים בתרגילי הסדר. לשטוקהולם גם מוזיאון ואסה ובו הספינה היחידה ששרדה מהמאה ה-17 וגם שוק בעיר החדשה מול "הבימה " שלהם שבו כיכבו אינגריד ברגמן וגרטה גארבו. הבמאי היה אינגמר ברגמן. סיגטונה היא עיר בונבונית בנויה בתי עץ בצבעי גלידה ולאופסלה יש קתדרלה מיוחדת, אונ', טירה ו...קניון ליד הרכבת. איך אפשר שלא לאהוב את ארץ הוולבו ,איקאה, להקת אבבא וודקה אבסולוט ?
הנוף נוף ועוד נוף. עמקים ובהם נהרות טורקיז, מפלי וואו, הרים נישאים המזכירים לבני המקום טרולים. באיזור וינסטרה כתב איבסן (הדגול) את פר גינט שזכה לעיבוד מוסיקלי מאת אדוורד גריג. בלילהאמר מצויות מקפצות הסקי והמוזיאון אליו קובצו 150 בתי עץ של פעם. אבל כי הכי : פיורד גיירינגר במבט מדרך הנשרים. בכלל הפיורדים בכל מקום : בדרך המרהיבה לקרחון בריקסדל, ליד ערים כמו פלאם ווס...וברגן הפנינה בחוף המערבי. עיר בה ניתן לגעת בהיסטוריה. באמת. געו בקורות העץ של הרובע ההאנזתי (=בריגן שמצטלמת כמו גלויה) שוק הדגים ובו אפילו ניתן להתענג על קציצת צבי (בע"ח כשר) נורבגיה היא ענקית והדרך לאוסלו הבירה ארוכה, אבל אילו פרסים בדרך (כל 5 דקות נוף חדש) והדובדבן מצוי באוסלו פארק פרוגנר עם 192 פסלי גוסטאב ויגלנד והמונוליט המפוסל(אבן אחת ענקית) המותירה את הפה פעור. אוסלו יפהפייה ובה אי שלם המוקדש למוזיאונים וביניהם מוזיאון הרפסודה קונטיקי ועוד.גם אקר בריקה = נמל המחסנים שהפך לאיזור הבילוי השוקק והנוצץ בערב. בעירייה שלה מחלקים את פרס נובל לשלום וליד האופרה נפתח מוזיאון חדש המכיל את כל ציורי הצייר מונק לרבות "הצעקה". לא רחוק משם המעבורת הנושאת אותנו לקופנהגן. כיף צרוף של ארוחות פלאים (ערב ובוקר אוי כמה פיתויים), חנויות, דיסקו, ושינה נעימה מנענוע עדין של הגלים.
הדנים הצילו את רוב היהודים בארצם במבצע הצלה מדהים. כששאלו ביד ושם למי מגיע "חסידי עולם" ענו הדנים :" לכל העם" וכל העם הדני הם חסידי אומות העולם. בטיול מתחקים אחר התוואי של מסלול ההברחה דרך הכפר גילליה ועוד .
"משהו רקוב בממלכת דנמרק" כתב שייקספיר ב-המלט אך הוא לא התכוון לדנמרק אלא לאנגליה. ובכל זאת המלך המלט הדני באמת היה קיים וגם מלך במצודת קרוננברג שבאלסינור בה אנו מבקרים ובשעת הצהריים נכנסים לשוק המזון שבהאנגר ענק ובו מסעדות רבות מכל העולם.
בסרט הישן על הנס כריסטיאן אנדרסן שר דני קיי : " וונדרפול וונדרפול קופנהגן..." אכן נפלאה. כשאני מובילה את הקבוצה במסלול מבת הים הקטנה דרך מזרקת גפיון , ארמון אמיליינבורג, התיאטרון הלאומי וכמובן הבתים הצבעוניים ב"נייהאבן" אני חשה גאווה כאילו אני המצאתי את המקום. בקופנהגן המדרחוב הארוך בעולם המתחיל בכיכר המלך וממשיך הלאה ומחליף 4 שמות . במדרחוב המסתעף ממנו מצוי מצפה כוכבים בתוך המגדל העגול וגם בית הכנסת. סיום המדרחוב מזמין ביקור בפארק טיבולי שהוא פארק השעשועים הראשון בעולם ואפילו היווה את ההשראה לבניית דיסנילנד ודיסניוורלד של וולט דיסני.
בגלל ריחות הבושם העולים משדות הלבנדר ומחנויות המוכרות את המוצרים המופקים ממנו. הבשמים של גראס עיר הבשמים וצבעי הסגול והצהוב האופיינים לציורי ואן גוך (חמניות באגרטל ליל כוכבים מעל נהר הרון ) שצייר גם בעיר ארל וגם בבית החולים סנט פול דה מוזול ליד העיירה היפה סן רמי . קניון הוורדון המחליף צבע מירוק לכחול באגם סנט קרואה ובמסלולו עיירות אגדה כמו מוסטייה סנט מארי ופונטיין דה ווקלוז על הנהר היפה בצבע ירוק עז. הריביירה ועריה היפות. הצייר שאגל ועיר האמנות בה הוא קבור : סנט פול דה ואנס. העיר העתיקה עז שבמעלה ההר והנוף לים התיכון. שדרת החנויות והחופים של העיר קאן מפסטיבל הסרטים והערים ניס ומארסיי. השווקים והאוכל הפרובנסאלי. הכול חגיגה לחושים. מונומנטים שהותירו הרומאים כמו האקוודוקט הכי יפה בעולם פון דה גאר, והאמפיתיטרון בארל. שדות האורז והסוסים בדרך לאיג מורט מוקפת החומה ונופי הביצה בשמורת הקאמרג. אני אוהבת לפטפט עם המקומיים בצרפתית ואפילו לחצרץ להם את המארסייז =ההימנון שנכתב במארסיי.
בשנת 1997 יצאתי ללמוד ספרדית בסלמנקה שבספרד. למרות רחשי כעס המומים על שגירשו אותנו לא יכולתי שלא לאהוב את העם שכ-שליש ממנו הם יהודים לשעבר וביניהם אף עם זיקה לישראל. ספרד הפכה בזכות קולומבוס (ממשפחת היהודים המומרת קולון) למעצמה עשירה כקורח. את כספם הם השקיעו באדריכלות ובניה. התוצאה : ערים יפות להפליא : מדריד, ברצלונה, ולנסיה, גרנדה, קורדובה, סביליה..ויש גם את הכפרים הלבנים שבהם רחובות טרה קוטה ופרחים מכל עבר. ההיסטוריה מרתקת ומאוד רלוונטית לישראלים אשר עבורם שמות כמו הרמב"ם, רבי אבן עזרא, רבי שמואל הנגיד, רבי משה בן נחמן ועוד אינם זרים כלל. והאוכל ? סטייק בקר (צ'ולטה דה טרנרה) הטעים שאכלתי, הטאפאס לסוגיהם, ורק מדבר אחד אני מתרחקת. מן הקורידה : מלחמת הטוריאדור בשור. גם בספרד רבים היום הקוראים לביטול ובברצלונה הזירה הפכה לקניון בשל האיסור.
למי שלא היה שם ההפתעה היא עצומה. היופי של ערים רבות כמו ליסבון הבירה על הנהר טז'ו, או פורטו על נהר הדורו , הארכיטקטורה המנואליינית שהיא מעוטרת במעין נטיפים שנראים כמו ארמונות חול בים. כנסיות על שיא ההר ומדרגות מעוטרות שמובילות לשם (וגם פוניקולר) : כמו בבום ג'זוס ליד בראגה או בלאמגו.
הפסטיבלים הרבים שרואים בקיץ : בבראגה פסטיבל רומאים (ששלטו שם) בטומאר היפה פסטיבל בו נערות לבושות בגלימה לבנה נושאות סלים ועליהם פירות ופרחים בשפע. בפורטו מצוי אחד האולמות היפים שראיתי בחיי כולו זהב(בבניין הבורסה) וממש לידו קתדרלת זהב. הם היו אלופי הימים והביאו את התבליניפ. דונה גרציה הפכה לעשירה בעולם מאימפריית פלפל שחור. הם נטעו שדות קני סוכר ולשם כך חטפו עבדים מאפריקה. (וכן גם ילדים יהודים). הרבה מתגליותיהם הן בזכות היהודים : האסטרונום היהודי אברהם זכות, מכין המפות יהודה קרקש ואפילו מגלה ברזיל פדרו אלברס קאברל הוא ממשפחת יהודים שאולצו להתנצר. הוא הגיע מבלמונטה שהיום היא עיירת האנוסים המפורסת אליה אנו נוהרים כדי להתבונן בפלא : 500 שנה הם שמרו על יהדותם בסוד.
ניצורם של היהודים היה מיידי ואכזרי אך כעבור 500 שנה הם ביקשו סליחה. באיזה ארץ אתם רואים במרכז הבירה 2 אנדרטאות המודות באשמה וביחס ליהודים ומבקשות סליחה ?
היא שייכת לפורטוגל ותוך שעה טיסה ממנה מגיעים לגן עדן- לא פחות. בפונשאל הבירה, כמה גנים בוטאניים. הפרחים שאצלנו מוכרים במשתלות, גדלים בה בכל פינה. לעלות ברכבל אל ההר ולרדת בטובאגן (סל נצרים גדול הנדחף ע"י 2 גברים) זו חוויה מהסרטים. טועמים יין מדיירה מתקתק ועוגה שמחזיקה חצי שנה. מבקרים במפעל רוקמות ביד תחרת מדיירה.
והאוכל ? אוי האוכל. הדג הנעשה בגריל פחמים ומעליו רוטב מבננות או פסיפלורה= יאמי. הטיול באי מוביל לפינות מופלאות : בריכות הסלע המאפשרות שחיה באוקיינוס, כפרי פולקלור ומערכת עתיקה של השקית טרסות בתעלות מים. כשמגיעים מטיילים מפורטוגל ושוהים 4 ימים במדיירה הם תמיד אומרים : "זה הדובדבן בקצפת". וגם רונאלדו נולד בה ופסלו מוצב בגאון בנמל, מבריק מרוב המישושים...
הכול אחר ושונה. המטיילים חשים שהגיעו לארץ מכוכב אחר. ארץ זו שהייתה עניה ונחשלת צמחה עם השנים ולמדה מכל כובשיה. הסינים קראו להם עם גמדים אך כאשר נתקלו היפנים באמריקאים הם הבינו שעליהם לשנות את תזונתם. פעם אכלו רק צמחוני ודגים היום יש שם הכול : חלב, גבינות, בשר בקר (אוי בשר קובה הכי טוב בעולם, ויקר אש. אפשר רק המבורגר) ומרק הראמן והסושי ...אך על דאגה בכל בתי המלון מגישים גם אוכל מערבי. הקרואסון שם יותר טעים מהצרפתי, הקפה נפלא את הגלידה הם מוכרים בתוך כריך. בערים רואים את הישן מול החדש והחדש הוא הכי מודרני. איזור השעשועים בטוקיו הוא המטרה של אורות ושלטי ניאון מנצנצים. חוויה מיוחדת ל"טוס" ברכבת המהירה "שינקנסן" והופ הגענו. המקדשים ממוקמים בנקודות טבע יפהפיות וכפר פולקלור שם ממחיש כמה חיו פעם אחרת עם קירות הנייר ותעשיית המשי בקומה שניה. נחשפים לבודהה, לדת השינטו, למנזרים אך גם לבית שלום בו נוצרים הפכו את ישראל למושא אהבתם.
בשוויץ - הכול הנופים, הנופים... הרי האלפים הגבוהים והמושלגים כמו הטיטליס והפילאטוס, העמקים הירוקים המשובצים בפרות שעל צווארן מדנדן פעמון. הבגדים המסורתיים שלובשים האיכרים. הניקיון, הפרחים בגינות ובתי העץ האופיינים לכפרי הסקי. מפלים, עמקים (לאוטה ברונן...) ציורים על גבי בתים בלוצרן וגשר מקסים מעל נהר, ציריך היפה השוכנת לגדת האגם וברן הבירה שנקראת על שם דובים המשתעשעים לאורך שמורה מקסימה על הנהר ומענגים את המבקרים. והשוויצרים הלבביים שהשכילו לשכלל את השעון האנלוגי ואפילו לשדרג לפני כמאה שנים את עיסת הקקאו הגרגירית לשוקולד רך ונימוח. הם נייטרלים והתעשרו מהפקדות כספים בבנקים שלהם. העושר ניכר במקומות רבים אבל מה שרואים זה בעיקר את הטבע.
באוסטריה - יפה כמו שוויץ. האלפים העמקים האגמים. אזור המלח זלצקמרוט והעיר זלצבורג שהיא לא רק יפה אלא גם מרגשת את כל מי שצפה בסרט צלילי המוסיקה. מי שאוהב את מוצארט ימצא בה את המוסיקה אך גם את השוקולדים. ערים מדהימות כמו אינסברוק ואיזור כמו צל אם זיי, עיירה שנראית כמו שעון קוקיה : האלשטט ומעל לדנובה חורבות טירת דורנשטיין בה היה כלוא ריצ'ארד לב ארי. פלא של ממש היא הכנסיה במלק שכולה אבל כולה מצופה זהב. וינה הבירה, אלגנטית ומבליטה את סיסי אשת פרנץ יוזף בארמון המלכותי, אך שכונה מיוחדת כבשה את ליבי והיא של האדריכל פרידנסרייך הונדרטוואסר : צבעוניות ומיוחדת. לקחת כרכרה ב-וינה ולקנח בשטרודל עם קצפת – החיים הטובים.
לטיול המאורגן באוסטריה ושווייץ
פעם הם היו הרומאים וכבשו עמים רבים. אך מהכסף שזרם לרומא הם בנו ובנו. אפילו הקוליסאום נבנה מכסף ששדדו טיטוס וחייליו מירושלים. (רק בשער הניצחון ניתן לראות את מנורת המקדש שלנו). ברומא מיליון פסלים ששרדו את פגעי הוואנדלים. אפילו הפנתיאון שרד. ומאוחר יותר פעלו בה טובי האמנים – מזרקת טרווי לא פחות ממדהימה ופיאצה נאוונה מסחררת מרוב יופיה. בותיקן אפשר ממש לראות את אלוהים בורא עולם וכמעט נוגע לאדם באצבע. אך איטליה היא לא רק רומא. זו ארץ שנראית על המפה כמגף ואכן תעשיית הנעלים המגפיים ותיקי העור בה היא מהטובות בעולם . לקנות גוצ'י או פראדה צריך משכנתא אך יש גם אופנה (מילאנו) ועיצוב והמון סיפורים על משפחה שהקימה מפעל קטן למכונות כתיבה והתפתחה למחשבים : אוליבטי. נופי איטליה בצפון בדולומיטים, הם היפים שראיתי כי הם עשויים מאלמוגים שהתגבבו בעבר, העמקים הירוקים וכל האגמים הטורקיזיים כמו לאגו די גארדה, ולאגו מאז'ורה ולראות את איזולה בלה ולמות מרוב היופי.
וונציה ? יש עוד עיר כזו ? רק חיקויים. הכול עתיק אבל אותנטי ושומרים עליה מפני הצפות.
טוסקנה שנראית כמו גלויה והדרום עם סורנטו, אמאלפי, וקאפרי + אנאקרפרי. רק לנסוע בכביש זה כבר חלום. ולעלות ברכבל לשתות מהלימונצ'לו ועוד לא דיברתי על האוכל האיטלקי שכבש את העולם : הפיצה, הפוקאצ'ה, גבינות הגורמה : מוצרלה, פרמג'אנו מהעיר פרמה, קנאלוני, ספגטי, ריגאטוני טאליטלי...ויוה לפסטה. ויוה איטליה.
הכול בטיול זה יש כמה אתרים מהיפים שראיתי : אזור היער השחור ובאדן באדן, הדרך הרומנטית עם עריה עתיקות, דרך היין שהייתה פעם של גרמניה ועברה לידי צרפת ובה ערים כמו שטרסבורג וקולמאר עם הכפר הכי יפה שראיתי רייקוויר.
מינכן היא סיפור בפני עצמו : עיר גדולה עם מרכז אולימפי (וצביטה בלב : שם נרצחו 11 הספורטאים), בתי כלבו ענקיים, שעון ובו משחק דמויות ופעמונים בעירייה, שוק ענקי ופעיל ובירה גארטן = גינות ומרתפי בירה שם שותים הגרמנים בכוסות ענקיות וזוללים את המאכל האהוב עליהם : החזיר מכל עבריו ובעיקר את הברכיים. מאפיות שם מוכרות את העוגות האמתיות עם חמאה וקצפת ולא מרגרינה וריץ' צמחית. מפלי הריין הם קסם אמיתי ולא רחוק מצוי אי הפרחים מאיינהו. יש עוד הרבה...אל תשכחו את הפרצל (הבייגל הרך בחמאה).
כמות ההמלצות הן אינן מדד לטיבו של מדריך אלא איכותן. שימו לב שכל מדריך בין אם הוא מדריך בתחילת דרכו או בין אם מדריך של 20 שנה, הוא מדריך איכותי, בהתאם למטענו האישי וכמובן לזיהוי שלו עם עקרונות פגסוס עליהם אנו שוקדים, מלווים ומכווינים כל מדריך המוציא טיול בפגסוס.
המלצות מטיילים מהעבר הן כלי חשוב למטייל, אך היותר חשוב הוא יכולתה של פגסוס להכווין את מדריכיה בין אם מנוסים יותר או בין אם מלאי אנרגיות יותר וכו'...
בפגסוס כל מדריך היוצא לטיול בהתיחסותו הוא כאילו ומדריך את טיולו הראשון!